חזרה ליצירות
שירים

אני מניח שנבוא בשתי מכוניות נפרדות

אודי גלבמן | (11/09/2014 16:25) | 155 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל


אני מניח שנבוא בשתי מכוניות נפרדות
.
הזמן יהא שעת צהריים

ואור השמש הוא הדבר האחרון

לו נזדקק,

לאחר כל השנים הארוכות הללו,

ולאו דוקא משום הרצון להיחבא:

שגם כך

הלכנו איש מאשה,אוהב מאהובה,

הרחק מעבר לגלאקסיות-

וימים ארוכים של רחוק ומרחוק

ואין רואה עוד, מעבר לכל

אופק שבוי בריקנויותיו.


ועתה-

כל שארצה הוא 

למשש את קימורייך באמצע היום-

שמוטב וחשוך היה,

וקול הגלים נשמע בלבד,

ולבדק אם שחור שיערך שהיה-

פונה אל לובן ענני הגעגוע,

סורק שורשיו-

במיליון אופנים של תמיהות,

ושאלות לא פתורות.


ואת תעדיפי קמפארי תחילה,

ואני אהסס מול סלט ירקות טריים-

שמשום מה יזכירו לי את חיוכייך

הצחורים מאז,ואת הדרך-

בה היית מניחה -

באותה רהיטות של תנועות,

וריתמוס מתוק ומזדחל לאיטו-

את מכנסייך וחולצתך,

והשאר היה נבלע - 

בסערת חושים קדמונית,

והיום תווי פנייך הבוגרים, השלווים

סוקרים בענין,

בחכמה ובבשלות,

את היותי ערוך ומוכן לכל אפשרות

של חזרה אל האז ההוא-

ומנגד עצב הידיעה

שעוד מעט יבוא אחר הצהריים. אחר הכל.

תגובות

חזרה ליצירות