שירים

צייד קדמון

ובאפלולית המדורה המעכסת

הרחת בפרח ערוותי כשיכור

והטלת אותי,

מכל יפות השדיים שחוללו לפניך צבועות פנים,

על פרוות הדוב הלבן

שצדת השנה

ובאישוני עיניך הכחולות אני רואה לראשונה

את גבורות אבותיך שעל קירות המערה, 

כשאתה רותם את מותנך העז

בין רגליי היפות

לפני שתכבוש את משעולי הפעור

לקראתך

זרמת זאבי הפרא 

זרמתך

אבות אבותיך רותחים בדמי

תגובות