מִסְתְּרֵי הַתְּבוּנָה / נסים פרנקו

מִתּוֹךְ הַבּוּעָה הַסְּתוּרָה

בָּהּ שָׁהִיתִי זְמַן כֹּה רָב

רַק אֶת תָּוֵי פָּנַיִךְ רָאִיתִי.

מִתּוֹךְ גַּלֵּי הַיִּרְאָה שֶׁהָיוּ

תּוֹקְפִים לְלֹא הֶרֶף, בְּכָל מָקוֹם

אַתְּ הַסִּבָּה שֶׁלֹּא לָקַחְתִּי

אֶת חַיַּי בְּיָדַי –

גַּם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים חֲשׁוּכִים

בְּתוֹכָם כָּבְלוּ אוֹתִי

לְבַל אֶקְפֹּץ לַתְּהוֹם

דְּמוּתֵךְ כָּבְלָה אוֹתִי לִרְגִיעָה

וְנַפְשִׁי שָׁחָה בִי

אַתְּ , שֶׁהוֹבַלְתְּ אוֹתִי

בֵּין מִסְתְּרֵי הַתְּבוּנָה, שֶׁהָיוּ

חִידָה עַרְטִילָאִית, לְלֹא מוֹצָא

גִּלִּית  אֹמֶץ וּגְבוּרָה

כָּאֵלֶּה שֶׁאֵינָם בִּי -

עָמַדְתְּ כְּמַצְפֵּן דְּרָכִים בְּכָל

פִּנָּה שֶׁל אָבְדָּן

בְּכָל מַצָּב לְלֹא פֵּשֶׁר בּוֹ

הָיִיתִי שָׁקוּעַ

אָחַזְתְּ בִּי בְּיָד דִּמְיוֹנִית

וְהֵבֵאת אוֹתִי הַיּוֹם לְכָאן…

וּבְקַבְּלִי אֶת הַפְּרָס שֶׁכֹּה

נֶחְשַׁב , וְכֹה יָקְרָתִי, יוֹדֵעַ

אֲנִי כִּי שֶׁלָּךְ הוּא -

כִּי אַתְּ הִנֵּךְ הַסִּבּוֹת כּוּלָן

שֶׁבִּזְכוּתָן - עוֹדֶנִּי חַי.

                מוקדש ל ג'ון נָאשׁ, שֶׁהֶחְלִים מִפָּרָאנוֹיָה סְכִיזוֹפְרֶנִית וְזָכָה בִּפְרָס נוֹבֶּל לְמָתֵּמָטִיקָה