שירים

על אותה גדה

ישבנו יחד על אותה גדה ,המים זרמו בזעף,
השלכנו אבן ללא סיבה, אמרנו שלנו בלי להניד עף עף.
המים לקחו את מילותנו,הרחק לים המוות.
כך ששום דבר לא צמח,המים דחו כל חי צפים כמו ירוקת.

זרקתי הפעם אבן גדולה כתוב בה חיים.
היא שקעה עמוק עמוק ,יצרה במיים גלים הרבה מעגלים.
זרקתי שאלה באיזה מעגל אנחנו סובבים,
קולות צועקים נקמה,קולות מבכים אובדנם של ילדים.

עתה הגיע הזמן לקבל החלטה,שלנו או,
שנפרוש מהמחשבה,נתחיל לפעול בדרך שיש דברים בגו.
הדרך שבה אנו פועלים מאז ששת הימים,
פגמה פה באיכות החיים ,דרך חתחתים.לא מביאה פתרונים.

גם זה שיושב איתי באותה הגדה מבלבל מחשבות.
הארץ הזאת היא מרשה לכולם שוויון חיים, ללא התפרעויות,
לאט לאט מבינים שכדי לחיות על אותה גדה,
נצטרך  חוקה עם חוקים תקנות חיים ,חיים בארץ הזאת ללא סיבה.

תגובות