על סף התהום

עַל סַף הַתְּהוֹם / משה ר. אזובי
*
הַזְּמַן עָבַר עֵת הָיִיתִי חָבֵר,
חָבַר לְעַצְמִי וְיָדִיד לְאַחֵר,
שִׂחַקְתִּי מִגְוַן תַּפְקִידִים,
יֶלֶד, בְּגַן לְלֹא אֱלֹ-קִים.
*
פְּעָמִים הָיִיתִי יָדִיד אוֹ רְדִיד,
לָאֶחַד עֵצָה, שָׁי לֶעָתִיד,
לָאַחֵר, דֵּעָה לְהַשְׂכִּיל,
יִדְחֶה? אוֹ, יִגְדַּל וְיַבְשִׁיל?
*
תּוֹר הַזָּהָב חָלַף וְהָפָכְתִי אַחֵר,
וּבְמִדְבָּרִיּוֹת הָעַצְבוּת הֵחַלְתִּי נוֹבֵר,
יְשִׁימוֹן נְחָלִים, צִמְחִיָּה מְלוּחָה,
שִׁטְפוֹנוֹת עִצְבוּ בַּצָּרוֹת לְשִׁמְחָה.
*
הַכְּאֵב כִּיֵּר בְּסַלְעֵי הֶעָבָר מְאֻבָּן, 
בִּצְרִיחַת בַּז שָׁחֹר מֵהַדְהֵד קָּרְבָּן,
לִבְכּוֹת לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ הַמְאִירִים,
חֹם וְאָבָק וְקִירוֹת סוֹהֲרִים.
*
כְּעוֹף נוֹדֵד בֵּין קֹר לְצִיָּה,
בְּלִי הֶרֶף, בֵּין חַיִּים לִכְלָיָה,
עַל סִפֵּי תְּהוֹמוֹת חֲקוּקֵי אֶרֶץ,
מִתְנוֹדֵד לַעֲמֹד בִּפְעִימוֹת הַפֶּרֶץ.
*
כל הזכויות שמורות © משה ר. אזובי