אהבה קצוצת כנפיים

האהבות נולדו עם כנפיים, הן נועדו להיות חופשיות לעוף באויר ולהתבדר ברוח החופשית. אהבות נועדו להיישיר מבט, לחייך, לחבק ולנשק באופן גלוי. אהבות נועדו לחוות את אושרן בזמן הווה: לחוש את הים, להריח את רגבי אדמה בבוא הגשם הראשון, להתפעל ממראה ההר הפורח ולהגיד: "עכשיו, עכשיו אני מאושר ושמח". לאהבות אסור להיות כלואות, הן זקוקות למרחב, לאור השמש, לאויר הצח, למשב הרוח בכנפיהן, בגופן ובנפשן. אהבות מקוצצות כנפיים סובלות בשקט, גוועות ומתות בסתר. אהבות הפורחות במסתרים, יודעות אמנם אושר אך אין קץ מכאובים. אהבות אסורות רבות, גדולות, נפלאות ונועזות ידעה האנושות. אהבות אלו יכלו לצאת לחופשי רק בדיעבד, מעל דפי הסיפרות. אהבות נולדו עם כנפיים, להיות אווריריות ולנוע ברוח החופשית. אהבות אסורות כמו צפורים מיוחדות סופן למות בשקט ובמכאוב. אהבות האדם בדיוק כמו הצפור - נולדו לחופש ולחיות גם באור. האהבות האסורות - סופן ידוע מראש, כאחריותו של בן אנוש. האהבות האסורות נכנסות מרצונן בדיעה צלולה לכלא האהבה. נועלות את השער בתנועה רחבה ומשליכות את המפתח בהנאה. האהבות האסורות מבלות בכלא תקופה נפלאה שנפשן לא ידעה כמותה. כשהאהבות האסורות נחנקות בכלא, כשהעצב והכאב חונן בגרונן, עיזרו להן לפרוץ את החומות, תנו להן לצאת ולהיות שוב חופשיות!