הקומות הגבוהות

מקומה שבע ל-12 בעשר שנים

מטפס במדרגות ולא מפסיק

אף אחד לא אמר שיום אחד אחזור

לא חשבתי אף פעם שזה ייעצר

הבטחתי לעצמי מיליון הבטחות

באו החיים לקחו את כולן

פחי אשפה בוערים עכשיו סביבי

הנה ההבטחות שלך אדוני

מהחלונות הגבוהים אפשר לראות את כל העיר

אני מחפש את שבילי היציאה ולא מאמין

מישהו סגר אותן בדלתות מברזל

אני כבר לא יכול לצעוק , לא יכול לשמוע את עצמי

הייתי שם פעם , אני יודע איך זה מרגיש

הבגדים, המבטים, השאלות, המחטים

אנשים שונים בתפקידים דומים

אין לי כוח לזהות את השמות, הם מכירים אותי

מקומה 7 לקומה 12 בעשר שנים

משם בצלילה חופשית כל החיים

עד הרגע שאגיד לעצמי , זה לתמיד

אז איכנע, זה יהיה משפיל

לא התכוונתי להיות כזה

לא חשבתי שאי פעם אצא מזה

יש מי שנוסע כל כמה שנה לפריז, ויש מי שמבקר בשדה התעופה בהוראת הרופאים

אני הולך לקומות גבוהות של בתי חולים, זו כבר מחלה