אחשורוש.

 אני הוא ולא אחר המלך אחשורוש, שרביט זהב לי ביד וכתר על הראש,כן זה אני.

מלך פרס ומדי  -שולט על 120 מדינות מהודו עד כוש, 

 זה כולם יודעים, אבל מי מכיר אותי באמת ,כאדם? שיקום, אף אחד לא קם.

אז אספר פה על עצמי:

הורי קראו לי אחשורוש כי האמינו שיום אחד אעמוד בראש המונים ואשלוט בהם.

-א,האות הראשונה שפותחת את שמי-זה כדי  לשאוף תמיד להיות א,א, להיות ראשון בכל,

לא לותר ולא להתפשר, לכן הוסיפו אותה לרוש.

את האות ח" הוסיפו כדי שאהיה חזק, ואת ה-ש"  שווה,שאדע שאני  שווה יותר מכולם,

תזכור כך אמרו לי הורי , אתה צריך להצטיין בכל ותמיד, כי אתה חזק, ובזכות זה תהיה לראש,

אתה תהיה מלך,עוד תראה, את כל זה הסבירו לי הורי כשכעסתי עליהם על השם המוזר שבחרו לי-

למדתי לקבל אותו ולחיות איתו בשלום, ועובדה היא ששמי נישא בפי כל, הורי צדקו,

אך מה חבל  שלא זכו לראות אותי יושב על כסא המלכות ועל ראשי כתר.

הייתי ילד  חנון, הורי שהיו עשירים מאד, העניקו לי השכלה רחבה, הביאו לי  את טובי המורים ולימדו אותי הכל , כדי להכין אותי להיות לראש, עם ילדים לא שיחקתי כי זה בזבוז זמן,כך אמא אמרה,

 אמא שלי היתה אישה קרה ,היא לא העניקה אהבה,לא חיבוק ולא לטיפה גם לא מילה טובה,

 חמורת סבר תמידית. ואבא שלי היה חלש אופי ,היה כאילו נושא כליה-

היא אמרה והוא עשה ולא העז להמרות את פיה. לפעמים היה מגניב לי חיוך או תפיחת שכם קלה שהיא לא תראה ,חלילה  ותצעק: " אתה מקלקל את הילד, אתה מגדל אותו כמו ילדה, בגללך יהיה חנון,"

אבל  למעשה,רק  בגללה אני חנון.

גדלתי והייתי נער שמן מרוב שישבתי שעות   ללמוד וכל הזמן הזה גם  הלעיטו אותי "במזון לפיתוח המוח"

כך לפי דברי אימי, אז הייתי ילד שמן ואני מלך שמן וממשיך לזלול הכל מכל.

למדתי גם להילחם בכל אומנות הלחימה וכך יכולתי לימים לנצח  בכל מלחמה ולכבוש עוד ועד מדינה,

לא ידעתי שובע בכיבושי הן מדינות ולימים גם בנות ונשים,הרמוני היה תמיד מלא ביפות ביותר.

צעיר מאד ,בגיל 30 מצאתי עצמי כבר מלך, איך? זה לסיפור אחר, כל תחזיותיה של אמי נתגשמו,

אבל כמה ימים לפני שהכתר הונח על ראשי הורי נהרגו בתאונת סוסים, כן שמעתם טוב, רכבו ולא חזרו,

נפלו ולא קמו שניהם ביום אחד. אבל לא היה לי זמן להתאבל , ובמילא לא היה לי כמעט קשר איתם לאחרונה כי הייתי צריך להתכונן להכתרה ולחגיגות.

יום ההכתרה הגיע והשמחה היתה רבה, הולבשתי שש וארגמן וכתר יהלומים על ראשי.

אה, זאת היתה חגיגה כמוה לא נראית בממלכה.

וכשנגמר המשתה והסתיימו החגיגות התחילה העבודה הקשה, לנהל 120 מדינות זה לא פשוט ולא קל.

החלטתי שקודם כל אבחר אנשים טובים שינהלו את הענינים במקומי,לכל מדינה שלחתי נציג שלי שישב שם וישגיח, קיבל כמובן בית ומשכורת שמנה, וכן אנשים שתפקידם לגבות מיסים ולדאוג שבכל יתנהל כמו שאני רוצה..

ובמדינתי פרס ,הקפתי את עצמי באנשים אמינים ונאמנים  ובראשם המן שהיה יד ימיני,

אני יודע שהמן היה מושחת , רע ותככן , אבל,הייתי בטוח שהיה נאמן לי ,זהו הממלכה מתנהלת היטב ,.

עכשיו אני יכול להתפנות  למצוא אישה.

בנשף ההכתרה היתה נערה צעירה שרקדה ושרה, היא מהממת ביופיה, חושנית כמו שאני אוהב סוערת ומרגשת.

ביקשתי מהמן שיאתר אותה ויביא אותה לארמון, עברו כמעט שלושה שבועות ולא שמעתי מהמן ואז הוא בא עם הבשורה-היא  נמצאה והיא בדרך לארמון, רק תדע אדוני המלך, שהיא ממשפחה  עניה אך חכמה ונבונה מאד, לפי דברי מכריה.

אין שום בעיה בזה,ענה המלך.

ושתי הובאה לפני עוד באותו הערב והיא היתה יפה כפרח הורד ורעננה בנעוריה,

היתה בה חיוניות ושמחת חיים והחיוך שלה ממיס לבבות, הילדה הזו ריגשה אותי מאד.

היא שרה ורקדה, אך כשרציתי להכניס אותה לחדר השינה שלי ולמיטתי, היא סרבה.

מה קרה עלמתי היפה ,לא בא לך עלי? אני  מלך , תראי אותי גבר שבגברים אני..

זה לא זה..התחילה בשקט  להגיד," רק שאני עדיין תמה ובתולה  ונשבעתי כי רק בליל החתונה 

אכנס למיטת גבר ואפילו הוא מלך", ענתה ושתי והשפילה את עיניה היפות, "אה,אז  זו הסיבה, שאלתי,

" ואני כבר דאגתי שאני לא מוצא חן בעיניך", "רק זו הסיבה אדוני המלך" ענתה לי. וחייכה את חיוכה המקסים.

אם כך ,"אמרתי לה, "עוד הערב אתחתן איתך.." היא הסכימה בשמחה ונתתי לה שלושה להתכונן..

כך קיבלתי את ושתי למלכה והיא היתה מלכה טובה וציתנית עד שסירבה לפקודתי,

ולפני שהספקתי להוציאה להורג או לפחות לגרש אותה היא נסתלקה מהארמון, הנוכלת ,עם כל התכשיטים היקרים שהענקתי לה.

נשארתי בלי מלכה אבל לא בלי אישה כי,אהבתי נשים וההרמון שלי היה מלא בהן,

אך רציתי שוב מלכה שתשב לילדי כשאני מטפל בעיניני המלכה וביחוד שתהיה לצידי בלילות,

המן התחיל לחפש לי מלכה, נערה צעירה  ובתולה , וכך הגיעה אלי אשתר היהודיה,

בהתחלה המן כמובן לא ידע שהיא יהודיה וכשנודע לו היה מאוחר מידי, התאהבתי בה על כלות

,לא יכולתי יום אחד להיות בלעדיה, המן התחיל להתנכל לה ולעמה, היא באה פעם אחרי פעם בוכיה וליבי נכמר עליה,עד שאמרתי לה,אני מבטיח לך  שאטפל אישית בהמן, זימנתי אותו אלי והזהרתי אותו, אך הוא המשיך בשלו, לא יכולתי לשאת עוד  את צערה של אשתר אהובתי   ,מה עוד שהוא איים להשמיד את עמה..אז בכלל היא היתה עצובה,ואישה עצובה לא מסיבה שמחה לבעלה,אז,

ציוויתי לתלות אותו ולא סתם אלה על אותו העץ שהוא הכים למוטי דודה של אשתר,

צחוק הגורל, היהודים ניצלו ואשתר אהובתי נשארה איתי כמה שנים וגרמה לי נחת רבה באהבתה  ובמסירותה, קורבן קטן לעומת אהבה גדולה,שווה לא?

עשר שנים היא חיה איתי , ואני כבר  בא בימים ,  ואז יום אחד אשתר באה אלי עם  בקשה:כבוד המלך הרשה לי ללכת   לחיות  עם דודי בקרב בני עמי " ולאן תלכי" ? שאלתי בקול רועד, כי לא רציתי להיפרד ממנה,

"לבבל", השיבה לי, נתתי לה  ללכת ועוד הענקתי לה מתת ביד נדיבה להתחלה חדשה ,  אני חושב

שמגיע לה , חוץ מזה ,אני בתוכי אדם טוב רק שאת הצד הזה באישיותי לא הכירו האנשים שסביבי.

יצא לי שם של  טיפש ולא כן היא, אחרת איך הייתי מגיע למעמד שהגעתי אם הייתי טיפש?

נשארתי ללא מלכה אך לא בלי אישה,  בלילה בו   חשקתי באישה והיה בי מעט כוח להנאה, הייתי מזמין מההרמון  אישה לחמם את מיטתי בלילות הקרים.

והאם אני עדיין שותה לשוכרה? אז כן, זה משכיח ממני כל דאגה,ואת געגועי לאשתר שאהבתי מאד.

 לצערי אין בן שירש אותי כמלך ובלכתי בבוא העת,שלדעתי  זה די קרוב,לפי גילי והרגשתי,

לא אדע אז מי ישב על כסא מלכותי ,זו גם הסיבה ששיחררתי את אשתר, פחדתי מה יקרה לה אחרי שאלך לעולם הבא.

 לי זה  כבר  לא משנה מי יהיה מלך, ,אני את שלי עשיתי,

שלטתי,מלכתי,אהבתי את היפות בנשים ונהניתי מהחיים.

מה עוד צריך הבן אדם?