ושתי
ושתי נערה מאד מיוחדת, בעלת הופעה בהחלט
מרשימה, שילוב של היפית וצועניה, היה בה משהו כובש לבבות.
גדלה בשכונת עוני בפרורי שושן הבירה,
היו לה 10 אחים והיא היתה הצעירה, בגדים
חדשים? הצחקתם אותי,
היא הולבשה במה שקטן על אחיותיה, בקושי היה מה לאכול ,אבל, ושתי לא נתנה
לזה להפריע לה.
היתה בה שמחת חיים מדבקת,אהבה
לצחוק,לשיר ובעיקר לרקוד,אהבה לחיות.
כל ערב היתה יוצאת לרחובות שושן,רוקדת
ושרה והאנשים זרקו לה כסף ביד רחבה ולא רק כסף,
גם בגדים קיבלה ,וגם הזמנות לאירועים
כדי לשמח אנשים בשירה ובריקודים,
יום אחד עברה פמליית המלך ברחובות שושן,
ראו התקהלות, התקרבו וראו נערה יפה עד מאד,
ולא רק ביופי ניחנה אלה גם בחינניות,
בשמחה חיים ובקול ערב ,
היא רקדה כאילו ריחפה,רגליה נגעו לא נגעו באדמה,כאילו התעופפה כמו פיה או מלאך.
המלך היה מוקסם, אמר לשריו –"אני
חייב אותה בארמון, היא צריכה לרקוד ולשיר לי , ולי בלבד "
ניגש אליה השר הבכיר ואמר לה-"המלך
רוצה אותך, אותי? המלך? הצחקת אותי, איפוא המלך?
{והיא כבר חשבה על הזדמנות חייה לצאת
מהעוני ולגור בארמון]
הושיט לה יד והוביל אותה אל המלך,קדה לו
קידה ואמרה לו-אדוני ומלכי הרצית לדבר איתי?
"כן, עלמה יפה, אני רוצה שתבואי
לארמוני ותרקדי עבורי?" הו, בשמחה.
הלכה איתו לארמון,שם הוכנסה לחדר אמבטיה
מפואר, ואחרי אמבטית בשמים מפנקת קיבלה שמלה חדשה, לראשונה בחייה, לבשה ושתי שמלה
חדשה, אושר רב הציף אותה,היא כולה זרחה.
וכשגמרה להתכונן הובאה למלך, הוא ישב על
כרים ומסביבו כל השרים.
ושתי התחילה לרקוד ולאט הריקוד שלה הפך לסוער יותר ויותר ,
היא לוותה את עצמה בשירה ובתופים.
בסוף המופע הזמינה המלך לשבת לצידו, החל
להושיט ידיים, עצור-אדוני המלך,
"אני רק רוקדת ושרה , אני טהורה
ותמה ועדיין לא ידעתי גבר במיטה."
אם בי חשקת,אז רק אחרי חתונה".חתונה? מה הבעיה? ענה המלך ,עוד היום תהיה חתונה.
ואכן עוד באותו הערב נחוגה בארמון המלך חתונה שכמוה לא היתה. היין
נשפך כמיים,
המזון מן המשובחים שושתי לא חלמה עליו
אפילו.
לפנות בוקר נגמרה המסיבה, אך, המלך היה
כבר שיכור ונרדם כמו שהוא,בבגדיו על הכורסה המלכותית.
על ושתי עברו ימים מלאים זוהר, בגדי פאר
הלבישו אותה ותכשיטים יקרים עיטרו אותה ,
יום אחד הגיעו אורחים נכבדים לארמון
המלך והמלך ציווה לערוך לכבודם משתה מיוחד.
כטוב ליבו ביין ביקש לקרוא לושתי לשיר
ולרקוד לפני האורחים.
ושתי לבשה בגדי ריקוד זוהרים ומאד
מיוחדים , הגיעה ומיד פצחה בשירה ובריקוד.
כעבור זמן מה ביקש המלך שהיה שתוי מושתי לפשוט את בגדיה ולהשאיר רק את הכתר על
ראשה, להראות לאורחיו המכובדים את גופה החטוב והיפה.
ושתי סרבה, המלך איים עליה- איך את
מעיזה לסרב לי ועוד לפני אורחי? מיד להתפשט ולהמשיך לרקוד,ציווה.
ושתי ביקשה לנוח כמה דקות כדי להחליף
כח, יצאה משם, ארזה את כל תכשיטיה היקרים ואת כתר היהלומים והסלקה מן הארמון.
והמלך? חיכה עד בוש, כשהתחילו לחפש אותה היא כבר היתה הרחק משם. מסודרת לכל ימי
חייה.
אך לא עבר זמן רב וושתי שמעה שהמלך מחפש
מלכה חדשה.
"אני חייבת לראות במי יבחר ולהזהיר אותה מפניו" חשבה ושתי,
אך היתה לה בעיה, היא חייבת להיות זהירה
מאד,ממש לשחק את הבלשית שהמלך לא יגלה את מקום המצאה, היא פחדה מחרון
אפו, משתי סיבות: האחת כי היא
סרבה להופיע בפניו והתעלמה ממנו
והשניה , היא גנבה מהאמון את התכשיטים היקרים.
החליטה לעקוב מרחוק ברגע שתגלה מי תהיה
המלכה היא כבר תמצא דרך להזהיר אותה מפניו.
וכך היה ,לאחר כחודש המלך הכריז שמצא
את המיועדת להיות המלכה, ברור קצר הוביל
אותה לאסתר.
וכמו בלש טוב היא גילתה גם שיש איש
שעומד כל יום בשער הארמון שומר עליה .
והדרך אל מוטי היתה קצרה, היא הצליחה
להעביר לו מסר חד משמי- "תגיד לאסתר להיזהר מהמלך וביחוד מהשר המן הרשע והערמומי.
אסתר קיבלה את המסר בתודה ונקטה אמצעי
זהירות, ושתי נעלמה וחיה לה באחת המדינות הרחוקות בעושר רב , מצאה אהבה וזוגיות
והיא עשירה, שמחה ומאושרת.איש אינו יודעת היכן היא חיה
