כוסית יתומה

כּוֹסִית יְתוֹמָה

בְּאֵין מַעְגָן אֲת לִי חוֹף מִבְטָחִים.

מָיִם שְׁקֵטִים בְּיָם עָכוּר וְדָלוּח,

וָאֲנִי קָבַּרְנִיט עַל סְפִינָת רְפַאִים,

תָּר דְמוּתֵך בָּמֵרְחַב, רוֹדֵף אֳחַר רוּח.

מְרוּסָק לוֹ סִיפוּן בְּשִׁבְרוֹן לֵב תְּרָנַיו.

וְהֵכַנְתִי שׁוּלְחָן, גַּם יָיִן מָזַגְתִי,

מָפָּה לִכְבוֹדֵך נִפְרֵשָׂה לְבָנָה.

פָּמוֹטים מִזָהָב, נֵרוֹת לֵב הִבְעַרְתִי,

לְהָאִיר עַד אֲשְׁמוֹרֶת שְׁלִישִׁית אֲחְרוֹנָה.

וְאָת מַלְכָּתִי, שִׂמְלָתֵך אֲדוּמָה.  

בְּמִכְּחוֹל דִּמְיוֹנִי, צָבַעְתִי לֵילִי.  

וְחוֹלַלְנוּ יַחְדָיו עַד הָנֵץ הַחָמָה.

רִיקוּד מְכוּשָׁף, מָלֵא חֵן, אֲצִילִי.

וּבְשׁוֹב רוּח בּוֹקֶר עַל כּוֹסִית יְתוֹמָה
עֵת יִזְחַל אֶל סִיפּוּן צֵל עָנָן עֲרְפִילִי.

שׁוּב אֵשְׁתֵה לְחָיָיִךְ, אֳמֶת עֵירוּמָה,