מזהירים

מזהירים נוגהי חסד

מטפס עמוד השחר

דיני חושך

משפילים רשפם

מתפשט העולם מולי

תולה כותנותיו

על ירח חיוור.

עוֹד מְעַט וּתְנַגְּנִי אִתִּי

בְּשָׂדוֹת חֲרוּשִׁים

תָשִׁירִי לִי שִׁירִים

 עַל הַזְּמַן הַחוֹלֵף

וקולך, סימניו, ילטף

במצחי

אֵיךְ הֵעַרְנוּ זוֹכֶרֶת

עצי היער

להשתטות איתנו

מול השחר העולה

והייתה הרוח פנייך

מלטפת

למדנו לֹא לְעוֹרֵר

כַּעֲסוֹ שֶׁל הַיָּרֵח,

שלֹּא יִגְרַע מִמֶּנו

כשקוֹלִי הָיָה מְהַדְהֵד

באזני השחר

יקירה

אֲנִי יוֹדֵעַ תַּכְלִית בִּיאָתֵנוּ

וּכְבָר חָדְלוּ הַמַּכְתִּירִים

וּמִי יַכְרִיז עָלֵינו  

אלו מילּוֹתַייִך

המְחַדְּשׁוֹתִ בִּי חֲלוֹמוֹת

שרקמתי לנו

נפשך העזי והניחי 

בנפשי

ונעלה עם השחר הזה

ממהר העולם לשוב

להתעטף בכותנות לילו

בואי יקירה בואי 

©©©