שירים

תקוות הרש/ יעל כרמי גבאי

 
תקוות הרש/ יעל כרמי גבאי

עת שחר הפציע

פשט פיג'מה

לבש חולצה

עם כיסים.

 את ה ת ק ו ו ה

הניח בדש

כל בקר מחדש.

 

בין הבריות התהלך כפושט יד

חיפש מבט קרוב

יד ענוגה לאהוב.

בימים טרופים,

כשהקיץ אל בקר סמוק ערפל,

כשאין יודעים

היכן יפול הגורל

בביתו או אצל השכן

 

תמיד הוא נשא אותה איתו

קטנה,

לא מזיקה,

לעיתים חבויה,

מבויישת,

ממנו מאום לא דורשת

 

ה ת ק ו ו ה

המעוז האחרון

 

הציצה מכיסו

מסרה דרישת שלום

לקטני האמונה

היושבים על האדמה

*

 

התקווה

לעולם לא אומרת די

אי אפשר

 

למחר לא כדאי

 

 

* * *

 

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי

בהשראת שירת הים תודה

תגובות