ועכשיו לא שחים

 הוא מראה כיצד בני האדם משתמשים במושג "מחר" כמקלט מפני חובות ההווה, וכיצד גם כשהם כבר מבינים את הסכנה שבהמתנה לרגע האחרון, הם עדיין תקועים בשלב ה"כמו רוצים" – שלב של כוונה חלשה שאינה מבשילה לכדי מעשה או אמירה אמיתית.
שלישי בכפולה

כל אחד רוצה לבטא את עצמנו ועדיף שעה אחת קודם. 

דני היקר,

אהבתי את הדרך שבה השיר נע בין הדחייה למחר לבין הדחף לפעול כבר היום. יש בו קול אנושי מאוד, שמכיר את הנטייה להמתין, אך גם מבין שהזמן אינו עומד מלכת. השורות הקצרות והמאופקות יוצרות תחושת מחשבה פנימית ומעבירות היטב את המתח שבין רצון, עשייה והיסוס. שיר מעורר הרהור על הבחירות שלנו ועל המחיר של ההמתנה. 

יום טוב ושקט

שמוליק

.

הציור המצורף לשירך ממחיש אותו נפלא!

תודה רבה-רבה על שיר מציאותי, דני אהוב!

<לב>

רבקה

---