שירים

חיפה מצפה לסתיו

יום נשרף באש השקיעה
דם מרוח על תכלת שמימי
ים פרוש בדקת דומיה
עיר פצועה, קורעת את לבי
 
נרתעת לאור הזריחה
והשקט כל כך בוגדני
נשמתך תשחרר זעקה
כאבך ירעיד את גופי
 
מצפה למטר של סתיו
כי הים כבר הפסיק לנחם
עץ שרוף לא ישיל עליו
נצב כמו אנדרטה, אילם

תגובות