יצירות אחרונות
אֵיזֶה עוֹלָם נִפְלָא (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -19/05/2024 02:32
עם העברית הנפלאה (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -19/05/2024 00:32
ענף (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -18/05/2024 11:34
לחיות, לאהוב, למות ... (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -18/05/2024 06:09
התאהב בצעירה (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -17/05/2024 21:43
האיכר והתבואה החדשה/ מאת: אהובה קליין (c) (6 תגובות)
אהובה קליין /שירים -17/05/2024 18:29
יָצָאתִי מֵעַגְנוֹן ... (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -17/05/2024 16:01
סיפורים
מתוך הספר הבא שלי, שעדיין אין לו שם... ומבקשת חוות דעת אמתיות בבקשהסבי וסבתי האריכו ימים עד גיל מופלג, ואפילו חיו זה עם זו כל השנים האלה. הזוגיות לא קיצרה את ימיהם, כמו שהיא בדרך כלל עושה. לגביהם היתה הזוגיות מקור לבריאות ואריכות ימים. אני חייב להתעכב רגע על מה שכתבתי לך זה עתה. זוגיות שמאריכה ימים? זהו משפט מוזר מאד. כמעט על גבול האבסורד. ממש אוקסימורון, הלא כן? כמו לומר – זריקה... שלא כואבת, זהב שאינו נוצץ, גלידה שאיננה נוטפת קלוריות. אני כשלעצמי לא זכיתי שזוגיות תאריך את ימיי. מה שהאריך אותם לבסוף, ככל הנראה, זה סתם מזל מיוחד. איני יודע לבטח. אבל זו עובדה שאין עליה עוררין. אני זקן מופלג, היתה לי זוגיות איומה, ניהלתי רומנים בלי סוף, התהוללתי, שתיתי לשוכרה, אפילו מעישון לא התנזרתי, ואני האנטי-תזה לכל מה שאומרים הרופאים. הורי, למשל, גם הם זכו לחיים ארוכים ושלווים, וכן היתה להם, מן זוגיות מושלמת כזו. אני חושב שהסוד שלהם, אם כבר מדברים, הוא שהם פשוט שתקו. רוב הזמן הם שתקו. אין הרבה אקשן, איך לומר, אין הרבה רעש, לא, זו לא המילה, אין הרבה התרחשויות מסעירות (או, זו המילה שחיפשתי), כשעובדים בחנות קטנטונת למוצרי סדקית. כפתורים, אצבעונים, צמר לסריגה, מסרגות, הסיכון היחיד הוא להסתבך בתוך סבך של קצת חוטים, אבל אם אתה נזהר, מאומה לא מתרחש שם, בחנות. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |