שירים

מכחול קורא לי/דרורה ר.

 

 

יושבת ,מתחבטת עם רום העולם

בוהה מזוגגת באור מעומעם

חסרת שקט וקצה נינוחות

הוטה אוזן וקשב בחוסר נוחות,

 

משהו שונה עם רעב מוזר

מתרכזת לבחון מה כה מוכר,

שומעת צלילים חזקים מתוך הארון

כמי שקורא לי מתוך ההמון.

 

פותחת סוגרת ,מעט עצבנית

גופי נדרך וכולי עירנית,

לפתוח דלתות של ארון הצבעים

קול קורא מתוך בליל מכחולים.

 

אחזתי במכחול בודד שהצביע בעדי

ורוב מכחולים נדחקו בקנאה אל ידי

צבעוניות מטורפת דחקה את עצמה

ויצרה לי על קנבס מעצמה.
 
 
גופי שרקד ,שנרעד נרגע
מכחול שהיה בידי בנחת נגע
שלווה מוזרה שלטה בתוכי
והרגיע כל נים בנבכי.
 
 
 
 
קול קרא לי במדבר השממה
הוציא חרותי מנבכי נשמה
מכחול קרא לי ונאחז בידי
אסירת תודה לו בכל מאודי.
 
 

 

תגובות