שירים

שולף


שולף ממגירות הפחד

מסמכי גורלות

וקראתי לך.

בחוץ

מתעלסות רוחות

חשופי גלימות קוצים,

ונשפכת אלי

כאשד הנחל

וכפותייך  מלאות רוח

להשיב בפניי.

ואני נופל

גלוי עיניים 

ושרוף דעת

וכענני סופות

מתממש.

את חופי עגינתי

ואלו דמדומי המחשבה

והרוחות-תעתועים..

אני נקרא בדרכים

בשמות

ושוב שואל בגורלות

וחזוני נאצל ממך.,

כבר גדלתי

להיות

מעיר כוכב השחר.

 

גבריאל דבוש ©

תגובות