שׁוֹמֵר הַלַּיְלָה

מִסְתַּכֵּל עַל יָרֵחַ, שׁוֹאֵל אֶת הַלַּיְלָה.

אוּלַי תַּסְתִּיר אֶת הַסַּהַר, תַּבִּיט אֶל הַכּוֹכָבִים.

תֵּשֵׁב עַל הַבְּאֵר נִשְׁקַּף עַל הַלְבָנָה.

בְּצַבָּעִים שֶׁל אֲדָמָה, בְּתוֹךְ יָם שׁוֹקֵט כְּחוֹל.

בָּעֳמָקִים נִשָּׁטֵף אַל תּוֹךְ רגעיי.

מוֹשִׁיט אֶת יָדַי אֶל הָעוֹלָם.

נוֹגֵעַ מִתּוֹכִי נֶעֱלָם בתחושותיי.

פּוֹתֵחַ אֶת עֵינַי מְדַמֶּה, אֶת שֶׁבְרַיי.

פזמון

נִרְדַּם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה הַשָּׁלֵם בְּמִטָּתִי.

אֵיזֶה חֲלוֹם אוֹ מְצִיאוּת כֹּה הֲפוּכָה.

עֲרָפֶל מְכַסֶּה אֵת עֵינַי, מְשׁוֹטֵט בְּחֹשֶׁךְ.

עִם אוֹר לִבְּךָ הוֹפֵךְ אֶת הַלַּיְלָה לְיוֹם.

נִשְׁטָף מִמַּפָּל עינייך בְּמַבָּט לִבְּךָ.

לְאַהֲבָתֵךְ עוֹלֶה לַהָר מוּרִיד מִן הָעֶמֵק שֶׁבְּתֻכִּי.

עַל עוֹלָם כֹּה בָּנוּי בְּכּוֹתְלֵי כּתֶפָייך, מֻנָּח לוֹ עוֹלָמִי

בְּקִירוֹת בֵּיתְךָ אוֹמֵר אֵת שִׁמְךָ.

כל הזכויות שמורות@ לערן סעדה