גבהים

נאספים אל מול עיניי,

משחק קשה להשגה.

קשה לי להסביר

איך שיניתי את חיי.

יושב לי בפינת התעופה,

צמוד לעננים.

ואת עונה ומרגשת

סביבך בוודאי.

קבוצת כוכבים ניתלו לפתע

ללא שליטה.

חושב איך אקבל שוב,

את האדמה.

גבהים כובשים אותי ברגע מר.

יין צרפתי זורם בראש

אחרי פסגת היום,

שרק נגמר.

גבהים יוצאים לי מתוכי

בלא לחשוב.

האדמה ששוב

קוראת לי

לאהוב

בגובה רב חיי עוברים

שינויי דרמתי, מכוון.

מקבל אופוריה כמו

 שבת.

מהחלון מציץ ירח,

רובו חבוי, מסומם.

הילת השמש כבתה

מזמן.

מסמן את קו האופק הכחול,

מיישר בראש את הקמטים,

שעוררו בי זיכרון

ימים יפים.

כיער מתחדש

הפך צבעו ירוק,

גבהים פתחו לי שוב

את השירים.

גבהים כובשים אותי

ברגע מר.

יין צרפתי זורם בראש

אחרי פסגת היום,

שרק נגמר.

גבהים יוצאים לי מתוכי

בלא לחשוב.

האדמה ששוב

קוראת לי

לאהוב.