יצירות אחרונות
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (0 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (1 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (4 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
פעם היו חלומות.. (6 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/05/2024 09:43
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
כבר דבר לא יהיה בסדר (7 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
ריח הכמיהה (7 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -01/05/2024 18:15
סיפורים
על הכל
על הכל אוכל למחול זולת על העלבון....
שאלת אותי את מי מהם אני זוכרת. היו רבים, ודווקא אותו שרק מעט
אהבתי,אני זוכרת. זה העלבון, מכוותו של העלבון, שלא נותן
לשכוח. לפני כשנה ראיתי אותו, או אולי הרחתי
אותו ואת אדי שתיינותו מרחוק. כאילו זרים ובאמת מאד זרים, מנוד ראש
קליל. הבטתי לאחור ולא נמלחתי. שמן, כער,
ועדיין אני זוכרת את עמידתו המתריסה וידיו שלובות על חזהו. "לכי מכאן. אני לא אוהב אותך. יש
איתי מישהי אחרת". התחננתי על נפשי. עמד והתבונן בי מבעד לחלון הפתוח בקומה
הראשונה ולא פתח את הדלת. וכך עמדתי מבחוץ, מועלבה וכל הבית בן
חמש הקומות היה עד לעליבותי. בכיתי. קול בכיי נשמע ברמה, כקולה של זו שביכתה
את בניה, ביכיתי את לבדותי העתידית . עמד וחגג את עלבוני ואת נצחונו. ולא ידע שנצחונו יהיה כשל פירוס. אינגה נסעה. חזרה לביתה הצפוני. משמניו העתידים עלו ארבע קומות. הדלת היתה פתוחה. אמר: "חזרתי". לא אמרתי. אמר" "טעיתי" לא אמרתי. אמר: "סלחי לי" אמרתי : "צריך לסגור את
הדלת". הוצאתיהו אל חדר המדרגות וסגרתי הדלת
אחריו. זכרון גופו חמק ממני כמו ריח בגד שכובס.
מי היה ולמה, לא זכרתי. מתי היה ואיך נשכח ממני. לא ידעתי. רק ריח פומביות העלבון היה לי לנער
ליווי שגם כסף לא יוכל להרחיקו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |