היי, אני מייקל וזו
לורה אתה רוצה שאיפה?
אני לא מעשן אבל
אני אשמח לצ'ייסר דרך אגב אני גלעד וזה הוא ערב ההכתרה שלי אני המלך של תל-אביב,
מלך ללא מלכה.
מיייקל: אז צריך
להרים כוסית, מה תשתה.
אני: וויסקי.
מייקל: ברמנית
שלושה צ'ייסרים אחד וויסקי ושניים עראק.
הרמנו כוסית לחיים
והם החלו להתנשק ובעודי צופה בהם חשתי שאין תשוקה בנשיקתם כלל, מוזיקה לא נשמעה
באוזני כזו שמתנגנת בסרטים כשזוג אוהבים מתנשק והוא נע לצלילים שרק הוא שומע.
שפתיהם נפרדו ללא געגוע ומייקל פנה אליי והחל משוחח עימי לורה עדיין חבויה
מאחוריו.
מייקל: אדוני המלך.
אני: אל תקרא לי כך
שמי הוא גלעד ורק לשם זה אני עונה.
מייקל: אני מקנדה
ולורה היא מקולומביה ואנחנו גרים מעל הבאר.
אני: וואלה! לגור
מעל באר זה אחד מהחלומות הכי גדולים שלי במיוחד מעל הרבל יש לכם כל כך הרבה מזל
וגם אחד את השני (לא היה לי נעים לדבר על מה שהרגשתי בזמן שהתנשקו)
מייקל: אני יודע
אני תופס החלומות שלך באנו היום במיוחד כדי לפגוש אותך בערב ההכתרה, גלעד המלך של
תל אביב.
אני: לעזאזל עם זה!
נמאס לי שכולם מכירים אותי יותר טוב ממה שאני מכיר את עצמי. רגע אמרת שאתה תופס
החלומות שלי אז תענה לי על מה אני חולם הכי הרבה.
מייקל: על מלכה.
ברגע זה לורה פנתה
למייקל ואמרה לו שהיא רוצה לדבר איתי ביחידות. מייקל קם מכיסאו ואמר: יש כאן אנשים
נוספים שאני צריך לשוחח עמם על חלומותיהם. לורה יצאה מן הצללים ולנגד עיניי צפיתי
מתגשמת האישה היפה בתבל, שערה שחור כמו לילה רומנטי ועינייה חומות מלאות תובנות
ותשוקה עזה.
התחלנו לשוחח
באנגלית והיא סיפרה לי שאת כל הגברים בחייה אהבה כאחים ושהיא לא יכולה לסבול זאת
יותר, במהלך השיחה גילינו שאנחנו נפשות תאומות גם דומים, גם הפכים וגם משלימים אחד
את השניה, לפתע היא השילה מעליה את מעילה וחשפה גוף מושלם יצירת אומנות מקועקעת.
לחצתי על דוושת הגז עד הסוף לא הסתכלתי ימינה או שמאלה.
אני: את יודעת שאת
האישה היפה ביותר שראיתי בחיי.
היא לא נרתעה ואמרה
תודה.
אני: כמה קעקועים
יש לך?
לורה: שלושה עשר.
אני: כמספר הסיוטים
הגדולים שהיו לי בחיים.
לורה: אני יודעת
וכל אחד מהם מותאם לרפא סיוט אחר.
אני: אז את נפרדת
ממייקל?
לורה: לא, עוד לא
הגיע הזמן שאנחנו נהיה ביחד, אף אחד מאיתנו לא בשיאו רק כשנגיע לשיאנו נוכל
להתאחד. בינתיים תסתפק בכך שכשאני שוכבת עם מייקל אני חושבת עלייך זה היה כך עם כל
הגברים שהייתי אתם.
תפסתי את ראשי כלא
מאמין שזה קורה לי שוב נשאר סליחה על הביטוי מאוהב אבל עם הזין ביד.
אני: את יודעת לורה
אני יכול לגרום לכם להתאהב לך ולמייקל אולי כך תגיעי לשיאך יותר מהר.
לורה: למה שתרצה
לעשות זאת אני אוהבת אותך לא אותו למה להרוס דבר יפה?
אני: כי נמאס לי
מכל המשחקים האלה. שיא פה, הזמן הלא נכון שם, די כבר!
לורה: לזה בדיוק
התכוונתי כשתגיע לשיא שלך תלמד לקבל את הדברים כמו שהם ולא כמו נער מתבגר שכשכואב
לו בורח.
מייקל חזר, התיישב
בכיסא ליד לורה מנשק אותה בחוסר תשוקה ואפילו בחוסר רצון.
מייקל: קרה משהו
לורה? את נראית כועסת.
לורה: הוא רוצה
לגרום לנו להתאהב, הוא מתנהג כמו ילד קטן.
מייקל: אלוהים
אפילו אתה שיכול ליצור יש מאין לא יכול ליצור אהבה היכן שהיא לא נמצאת, יצרת את
היקום על פי חוק זה כי לא רצית להיות כל יכול.
אני: למה עשיתי זאת
לעצמי?
מייקל: כדי שלא
תברח מן הכאב.
אני: אני לא מ...
מייקל: כשתגדל
תבין.
