ראשית - אחרית + מבקשת השראה

ראשית – אחרית

בראשית

הייתה הפתעת היוולדי חיים

וידעתי מה צָפוּן

ומה צָפוי. ועתה

בַּפְּנייה

לנקודת האחרית

עוד הַתמיהה בי –

איך

איך, למרות הכול

---

מבקשת השראה

מבקשת השראה לכתוב אֶת חיי.

לארוחת עשר מצאתי שני תפוחי עץ פגועים

במגירת הפירות והירקות. אתחיל בהם.

מכינה חומר לקריאה בזמן שאסעד שתי פרוסות

לחם חי, פירות, תאווה. אני קוראת,

מחפשת בדברֵי חכמים מה מְאַפְשר להתמקד

בשולֵי הדרך, שם הפירות שנשרו, שכוחים,

מפללים לְיַד, לְשיניים

                   תוהה: מה בין קציר לאסיף

זולת

חיים

שלמים

          – האחד אַחַר החורף לקראת הקיץ

השני אַחַר הקיץ לקראת החורף –

          מדייקת: השני אַחַר קבורת תַּמּוּז

אַחַר

קבורת

תמוּז

          מְדַמָּה עצמי מחופרת בין קפלֵי ארבעים

שנות מִדְבָּר, חולות חמים, מדֵי פעם נווה מַרְפֵּא

מנחם על קוץ ודרדר. הן אני לקראת החורף

                   מְדַמָּה עצמי שקופה

צופָה ברגע היוולדי               פרוסת לחם חי משיבה אותי

– עדיין מבקשת השראה לכתוב את חיי.

---

רבקה ירון ©