שירים

הספסל שבכה/ יעל כרמי גבאי

 

הספסל שהביט

אל ליטופים בלילות

שהכיר מקרוב

פריחות

גם

אהבות אחרות

 
ראה בשעת חצות

גם פרידות עצובות

 
ומן השעה ההיא

הארוכה המתישה המאכזבת

דמעה מעיניו נושרת

זורמת ונמשכת

 
והדמעה על הספסל

יושבה

ב ד ד

 
מביטה בשקיעה

נבוכה ובוכה

הדמעה
 
 
ל ב ד ה

.

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי

©

בעקבות שיר קסום של מר לונלי. תודה תודה

תגובות