יצירות אחרונות
אֶל תּוֹךְ הַלֵּב🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -17/07/2026 05:23
משה נושא דברים/ מאת: אהובה קליין (c) (0 תגובות)
אהובה קליין /שירים -17/07/2026 00:50
אהבה כברכת האל (1 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -16/07/2026 22:32
שיר השבוע - עבד כי ימלוך (1 תגובות)
אביב אריאל /שירים -16/07/2026 22:31
נָס לֵחוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ (1 תגובות)
אלפי /שירים -16/07/2026 21:28
עלילות יוסף והשטן פרק ב' - ויפול על פניו (5 תגובות)
אריק חבי"ף /סיפורים -16/07/2026 18:48
השמש נתקעה (8 תגובות)
ZR /שירים -16/07/2026 13:49
שירת האדם-שיר תפילה (6 תגובות)
מרים /שירים -16/07/2026 12:39
סיפורים
לא התפללתי?
׳׳׳ ׳׳ ׳”׳×׳₪׳׳׳”.doc
כשנולדתי,
אני חושב שאמא שלי היתה מאוכזבת. אני מניח שלא הייתי בדיוק מה שהיא ציפתה שאהיה.
אם לתאר זאת במילים פשוטות, לא הייתי ממש כליל השלמות. תינוק קטן במיוחד, מקומט
באופן מוגזם ובוכה וצורח ללא הפוגה. כשגדלתי,
אני מוכן להישבע ששמעתי אותה אומרת לאבא: "לא
לילד הזה פיללתי". לא הבנתי
ממש למה היא התכוונה, ומה זה "פיללתי". כלומר, הבנתי את צירוף המילים "לא לילד", והשלמתי את החסר בעצמי.
היא בטח התכוונה לומר "התפללתי", אך מרב ייאוש לא יצאו לה המילים
המדויקות מהפה. אבא דווקא
שתק. אני חושב
שזה בגלל שהוא האשים את עצמו בדרך כלשהי.
זה עוד
מילא להיות תינוק קטן ומכוער. אבל זה סיפור אחר לגמרי להיות ילד מתקשה. אני לא ממש
יודע איך אומרים את זה בשפה של הגדולים, אבל שמעתי שהם קוראים לזה "ילד בעל
צרכים מיוחדים". אני לא ממש מבין מה זה "צרכים". אולי הם מתכוונים לילד שצורח הרבה. איך שלא
יהיה, אני יודע שקשה לי ללמוד, ולפעמים, כשכולם יושבים בשקט, אני ממש משתדל להיות
שקט אבל זה לא ממש מצליח לי. זה לא שאני ילד רע או משהו כזה, אבל פשוט הכל נורא
מעניין אותי, אז אני זז ממקום למקום בשביל לבדוק, כדי לא להחמיץ שום פרט. לקרוא ולכתוב אני דווקא כן יודע, אבל עיקר הבעיות שלי הם עם המקצוע
הנורא שנקרא "חשבון". המספרים ממש מרגיזים, הם קופצים לי מול העיניים,
שש ותשע נראים לי אותו דבר, ואני אף פעם לא מצליח לזכור מה עושים קודם: מחברים או
מכפילים? שלא לדבר על לזכור בראש פתרונות לתרגילים כמו שבע כפול שמונה. אני בכלל
לא מבין למה זה חשוב.
אבא? הוא איש מלומד. הוא קורא הרבה ומתעניין בכל דבר.
כמוני. הוא אוהב
בעיקר לצפות בערוץ שמונה בטלוויזיה. כמו כל האנשים החכמים. הוא לא רואה סדרות כמו
אמא. הוא שומע על מחקרים. לפני
שבועיים הוא שמע שהקשיים שלי עוברים בתורשה. אמרו בתוכנית שזה גנטי. לא הבנתי,
מה זה גנטי ומה כל זה אומר. אז שאלתי
את אבא. אבל
במקומו אמא ענתה לי. "גנטי
זה אומר שכל הצרות שהיו לאבא שלך יהיו גם לך. אתה מבין?" נבהלתי,
אבל לא ממש הבנתי. ואז היא
הסבירה לי שוב: "אם
אבא לא ידע חשבון כשהוא היה קטן, וגם היום הוא לא טוב בזה, זה אומר שבגללו גם אתה
לא יכול ללמוד חשבון כמו ילדים אחרים". איזה מסכן
אבא. פלא שהוא שותק? ניסיתי
לצאת להגנתו: "אבל
אבא הוא רופא שיניים! איך איש לא חכם יכול להיות רופא שיניים?" ועל זה
אמא ענתה: "באמת
קשה לו להוציא שורש". תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |