יצירות אחרונות
חורג מהנורמה? (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -09/05/2024 21:44
שיר השבוע - יָמִים נִכְנָעִים (0 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -09/05/2024 21:43
היו היה מלך.. (1 תגובות)
אילה בכור /שירים -09/05/2024 21:36
נוֹסְטַלְגְּיָה (0 תגובות)
אלון אשתר /שירים -09/05/2024 21:09
שׁוֹשֶׁלֶת כָּלְשֶׁהִי ... (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -09/05/2024 19:28
לא לשכוח (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -09/05/2024 08:37
בְּחֲנוּת סְפָרִים קְטַנָּה🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -09/05/2024 04:01
סיפור ברכבת (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -08/05/2024 22:03
סיפורים
לא התפללתי?
׳׳׳ ׳׳ ׳”׳×׳₪׳׳׳”.doc
כשנולדתי,
אני חושב שאמא שלי היתה מאוכזבת. אני מניח שלא הייתי בדיוק מה שהיא ציפתה שאהיה.
אם לתאר זאת במילים פשוטות, לא הייתי ממש כליל השלמות. תינוק קטן במיוחד, מקומט
באופן מוגזם ובוכה וצורח ללא הפוגה. כשגדלתי,
אני מוכן להישבע ששמעתי אותה אומרת לאבא: "לא
לילד הזה פיללתי". לא הבנתי
ממש למה היא התכוונה, ומה זה "פיללתי". כלומר, הבנתי את צירוף המילים "לא לילד", והשלמתי את החסר בעצמי.
היא בטח התכוונה לומר "התפללתי", אך מרב ייאוש לא יצאו לה המילים
המדויקות מהפה. אבא דווקא
שתק. אני חושב
שזה בגלל שהוא האשים את עצמו בדרך כלשהי.
זה עוד
מילא להיות תינוק קטן ומכוער. אבל זה סיפור אחר לגמרי להיות ילד מתקשה. אני לא ממש
יודע איך אומרים את זה בשפה של הגדולים, אבל שמעתי שהם קוראים לזה "ילד בעל
צרכים מיוחדים". אני לא ממש מבין מה זה "צרכים". אולי הם מתכוונים לילד שצורח הרבה. איך שלא
יהיה, אני יודע שקשה לי ללמוד, ולפעמים, כשכולם יושבים בשקט, אני ממש משתדל להיות
שקט אבל זה לא ממש מצליח לי. זה לא שאני ילד רע או משהו כזה, אבל פשוט הכל נורא
מעניין אותי, אז אני זז ממקום למקום בשביל לבדוק, כדי לא להחמיץ שום פרט. לקרוא ולכתוב אני דווקא כן יודע, אבל עיקר הבעיות שלי הם עם המקצוע
הנורא שנקרא "חשבון". המספרים ממש מרגיזים, הם קופצים לי מול העיניים,
שש ותשע נראים לי אותו דבר, ואני אף פעם לא מצליח לזכור מה עושים קודם: מחברים או
מכפילים? שלא לדבר על לזכור בראש פתרונות לתרגילים כמו שבע כפול שמונה. אני בכלל
לא מבין למה זה חשוב.
אבא? הוא איש מלומד. הוא קורא הרבה ומתעניין בכל דבר.
כמוני. הוא אוהב
בעיקר לצפות בערוץ שמונה בטלוויזיה. כמו כל האנשים החכמים. הוא לא רואה סדרות כמו
אמא. הוא שומע על מחקרים. לפני
שבועיים הוא שמע שהקשיים שלי עוברים בתורשה. אמרו בתוכנית שזה גנטי. לא הבנתי,
מה זה גנטי ומה כל זה אומר. אז שאלתי
את אבא. אבל
במקומו אמא ענתה לי. "גנטי
זה אומר שכל הצרות שהיו לאבא שלך יהיו גם לך. אתה מבין?" נבהלתי,
אבל לא ממש הבנתי. ואז היא
הסבירה לי שוב: "אם
אבא לא ידע חשבון כשהוא היה קטן, וגם היום הוא לא טוב בזה, זה אומר שבגללו גם אתה
לא יכול ללמוד חשבון כמו ילדים אחרים". איזה מסכן
אבא. פלא שהוא שותק? ניסיתי
לצאת להגנתו: "אבל
אבא הוא רופא שיניים! איך איש לא חכם יכול להיות רופא שיניים?" ועל זה
אמא ענתה: "באמת
קשה לו להוציא שורש". תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |