יצירות אחרונות
רוצי, רוצי, שעטי, ... (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -17/05/2025 19:23
בֵּין חָכְמָה לִמְרִירוֹת - שני שירים לבמת הדיון של גלי🌹🌹🌹 (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -17/05/2025 17:52
בועת אשליות / עליזה ארמן זאבי (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -17/05/2025 10:38
כבר בצעירותי הבינותי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -17/05/2025 07:27
רוצה תרנגולות ..? / ברשותכם: אקטואליה, משל ונמשל / (14 תגובות)
רבקה ירון /שירים -16/05/2025 17:51
נֵרוֹת שַׁבָּת קֹדֶשׁ/ מאת: אהובה קליין (c) (6 תגובות)
אהובה קליין /שירים -16/05/2025 15:23
מהתלונת לשבת (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -16/05/2025 12:19
סיפורים
חמש (סיפור בהמשכים)שלום, זאת הפתיחה של סיפור שפוקד את מוחי בזמן האחרון אשמח לתגובות שיובילו להמשך וכמובן אשמח אם ישמרו זכויות היוצרים תודה :) "שני דברים מחברים אנשים יותר מכל דבר אחר בעולם" זה היה המשפט הקבוע שאמנו הייתה אומרת לנו "הראשון הוא דם והשני הוא סוד. לכן יש את שניהם, לכן הקשר ביניכם כל כך חשוב". כל לילה לפני השינה מאז שהיינו
קטנות היא הייתה אוספת אותנו ולאחר משפט הפתיחה החגיגי הזה היא הייתה מספרת לנו
סיפור על יצור מכוכב אחר שהגיע לעולמנו במטרה להצילו והתאהב בבת
האדם. זמן קצר לאחר שגם היא הודתה בפניו על אהבתה הוא נאלץ לעזוב כשרק לילה אחד
נותר להם כדי להיפרד והבטיח לחזור לבקרה בדיוק בעוד שנה, כך פעם בשנה שב לבקרה,
במשך 5 פעמים כשבפעם האחרונה הודיע לה שהסכנה גדלה והביע חשש לחייו ולסיכוי לביקור
נוסף. זאת הייתה הפעם האחרונה שהיא
ראתה אותו. אך למרות הסכנה הגדולה בכל פעם
ביקוריו לא היו לשווה. בכל ביקור הוא הותיר מתנה, ילדה קטנה ויפיפייה שנולדה כעבור
9 ירחים. זה היה סיפורנו. נכון, אני שומעת את הספקות
בראשכם על אמיתות הסיפור, הרי זה בדיוק סוג הסיפורים שנשים מפוקפקות נטולות בעל
מספרות לילדיהם כדי למנוע מהם אמת לא נעימה. אך אני ואחיותיי מעולם לא פקפקנו בסיפור זה, על אף שמעולם לא ראינו את אבינו, לא
הייתה לנו סיבה להטיל ולו ספק זהיר באמיתות הדברים. ראשית כל חמישתנו נולדנו בדיוק באותו יום ובאותה השעה, שנה אחרי שנה. והסיבה השנייה הייתה בלתי ניתנת לערעור, כל אחת מאיתנו בורכה בכישרון שונה, מתנה
נדירה שהפכה אותנו למי שאנחנו והפרידה אותנו משהר העולם, קושרת אותנו בקשרים חזקים
יותר מכל מה שהכרתי עד כה- דם וסוד. כדברי אמי. 17 שנה חלפו מאז החל סיפורה של
אמי, כעת תורנו להמשיכו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |