שירים

נוסטלגיה

בָּעִיר שֶׁהָיְתָה פַּעַם שֶׁלִּי

אֲנִי לוֹמֶדֶת לָלֶכֶת מֵחָדָש

כְּמוֹ תַּיֶּרֶת בָּעִיר שֶׁאָהַבְתִי 

פּורֶשֶׂת אֶת חוּשָׁי לַיּופִי

נוֹשֶׁמֶת אֶת הַצְּלִילוּת הַנְּדִירָה  כָּל כָּךְ                                                 

בָּרְחוֹב שֶׁלִּי וּבָרְחוֹבוֹת הַקְּטַנִּים עַל יַד

זוּגוֹת חולְפִים עַל פָּנַי

בְּמַצָּבִים שׁוֹנִים שֶׁל אַהֲבָה

עובְרֵי אורַח מְשׂוחֲחִים בַּטֵּלֶפוֹן

הָלוֹךְ וָשּׁוֹב לְאֹרֶךְ הַמִּדְרָכָה

מִרְפֶּסֶת עֲטוּפָה בְּדִמְדּוּמִים קֵיצִיִּים

צְחוֹק הַיְּלָדִים הַמְּשַׂחֲקִים בַּגַּן 

כָּל כָּךְ קָרוֹב, כִּמְעַט אֶפְשָׁר לָגַעַת

וְאֵין מָקוֹם אַחֵר שֶׁבּו הָיִיתִי מְבַקֶשֶׁת לִהְיוֹת.

פּוֹסַעַת בִּזְהִירוּת

בֵּין זִּכְרוֹנוֹת

שֶׁמִּתְרַחֲקִים אַט אַט

יְרֵאָה

פֶּן אֶשְׁבֹּר 

חֲלוֹם
 
©  מתוך נוף אורבני

 



 

תגובות