סיפורים
תריח לי בישבן
הייתם
פעם במצב שעקצו אתכם בפומבי ואתם חייבים לחייך כמו טמבלים כאילו ומדובר בבדיחה
טובה ? ואפילו לא בטוח שהבנתם למה זה מגיע לכם או למה הייתה הכוונה ?
ישנו כמה זוגות ביחד .בסלון של
הזוג האחרון שהתחתן . בת זוגי באותו ערב הייתה מה שנקרא בת זוג של נוחות . לה אין
בן זוג לי אין בת זוג אז נוח לנו להיות ביחד בלי צפיות ובלי התחייבות .
בפינה אחרת ישבו אחד מחברי
הטובים ובת זוגו. לא בדיוק מלכת היופי אבל בהחלט לטעמי . ישיבה זקופה רגליה רגל על
רגל והטית גוף קלה המעידה על אי קירבה אינטימית לבן זוגה . בכל הצטלבות מבטים
אקראית חשתי פעימה באצבע העשרים ואחת . במבט שלישי נראת לי מוכרת . אבל חבר זה חבר
, את הטבו הגברי אין לשבור ולא העלתי על דעתי אפילו לבדוק . חוץ מזה יש לנהוג
בהלימות לבת זוגי .
ביוזמת המארחים השיחה הקולחת
הופסקה לטובת משחקי חברה . כל אחד בתורו סיפר סיפור לפי בחירתו . התור מתקדם מאחד
לאחד . אני כבר עורך חזרות על סיפור משלי כשקלטתי שתורה הגיע . והנה סיפורה :
אחד הכלבים מאס בחברת הכלבים
.האחרים . חברתם הייתה לו לזרא . במשך חייו הפעילים כבר הספיק להתרחרח הדדית כבר
עם כולם . לתנות אהבים עם כולן והכל נראה לו אותו מצוות אנשים מלומדה ומשעממם
החוזרת על עצמה פעם אחר פעם . נפש הכלב חשקה בגיוון , בשינוי אווירה , במשהוא
מרענן , במשהוא אחר .
ניסה הכלב להצטרף ללהקת זאבים
. אכן, בכל פעם שהתקרב התקבל בסקרנות ובלבביות אך תוך שניות חברי הלהקה היו
מתנפלים עליו ומגרשים אותו פצוע ומבויש .
כלבינו המוכה היה אומלל .
גאוותו שלו מנעה ממנו לחזור לחברת הכלבים משכבר הימים . הזאבים מצידם המשיכו
להתעלם מקיומו בעקשנות ובעקביות . במר לו פסע בראש מושפל ליער לחפש מרבץ מתחת
לאילן מזדמן למען יוכל לשכב ולהשיב את נשמתו לאלוהי הכלבים .
'זו
מקום נהדר' – חשב הכלב לעצמו ודידה לפתח המערה שגילה ' כאן אף אחד לא יפריע לי' .
אבל לרוגזו המערה הייתה תפוסה . מפי המערה נצצו כלפיו עניי זאב זקן מזה רעב . אמד
הכלב את מצבו של הזאב ואת יחסי הכוחות שבנייהם . יתרונו של בכלב היה וודאי והזאב
הזקן התכווץ לתוך עצמו בחשש .
'שמע '
– פנה הזקן לכלב בצעד מפתיע – ' אם אעזור לך להתקבל לחברת הזאבים תשאיר לי את
המערה ותביא לי קצת אוכל ? ' . הכלב המופתע הסכים . ובצל האשוח כרה אוזנו להדרכת
הזקן המנוסה על עובדות החיים .
'הכלבים
והזאבים דומים אבל לא זהים' – הסביר הזקן – 'לכם הכלבים יש בלוטות המפיצות ריח בין
הרגלים . אצלינו מיקום הבלוטות מתחת לעיניים . הכלבים מרחרחים זה את ישבנו של זה
ואילו הזאבים מתרחרחים אף אל אף . כל מה שאתה צריך לזכור זה להריח במקום הנכון' .
הפלא ופלא . האסטרטגיה של הזקן
הצליחה . הכלב השתלב בלהקת זאבים , צד איתם כתף אל כתף , השתתף במשחקיהם אף החל
לדעת זאבות במובן התנכי. לאושרו לא היה קץ . אלא שזכרונו לא עמד לו ואת הבטחתו
לזקן שכח .
עברה שנה , הכלב עסוק להביא
ציד לגוריו ולהקתו כמיטב מסורת הזאבים . במהלך שיטוטיו נכנס ליער , נזכר ומצא את
הזקן עדיין באותה מערה .
'הי ,
מה שלומך ? ' – התקרב אל הזקן לרחרחו לשלום אף אל אף כמנהג הזאבים .
בשלב זה פנתה אותה צעירה אלי
היישירה מבט אלי ואמרה " אנחנו מכירים מזמן . אין צורך בהעמדת פנים . אתה
יכול להריח לי כאן" תוך פיתול גופה והצבעה אל עגבותיה.
|