סיפורים
השד הקטן מתעורר
מכירים את הדפיקות בדלת אחרי שעה תשע
בערב ?
דפיקות בדלת.
בדיוק , אני יושב מתקשקש במחשב מול מכרה מאיזו קליקה
ודפיקות בדלת. "מי דופק ?" – אני חושב – "למה לא משתמשים בפעמון ?
זה בטח רוכל שעובר מדלת לדלת" .
תוך כדי אנחת רחמים עצמיים מעביר משקל גופי מהכורסה
לרגלים ולאחר מכן מציץ מבעד לחריר ההצצה . דמותו של אברך צעיר נשקפה אלי .
"בחיי אני חושב . כבר הרבה זמן לא הגיעו אלי לקבץ צדקות . לכן , מלפנים משורת
הדין במקום לסרב לו 'מאחורי הדלת' אסרב לו 'פנים אל פנים' " .
הם היו שנים . שני בחורי חמד , חייכנים , מטופחים
ואדיבים. . אחד מהם הצטודד הצידה ונתן את הבכורה לחברו לנהל את מערכת השיווק .
"ערב טוב" – הוכחתי להם שגם אני יודע להיות
מנומס – "מצטער אבל אינני תורם צדקה ואינני מנדב נדבות"
"אה זה בסדר " – ענה לי המשווק התורן תוך
התנדנדותו מרגל מרגל – " לא באנו בשביל צדקה , למרות שצדקה תציל ממות. אבל
אולי אתה מעוניין לרכוש משהוא מהספרים שלנו " – ופרס לפני מספר ספרים .
"לא תודה" - אמרתי – "אין לי עניין"
.
ואולי הספרים הללו יעניינו אותך" – פרס לפני מקבץ
שונה של ספרים .
"לא תודה " – חזרתי על מה שהתחיל להסתמן
כמנטרה - "באמת אין לי עניין"
"בסדר גמור " – ענה אחד מהם – "העיקר
שתהיה בריא . אלוהים אוהב אותך . אלוהים שומר עליך . רק תדבר אליו והוא יענה לך
..."
איך שמעתי זאת והשד הקטן שבקירבי הרים את ראשו בעניין רב
. אז נעשה הפסקה קצרה לטובת כמה מילים על השד . לשד הזה יש רגישות מיוחד לאנשים
שמתנהגים שלא כיאות ולפעמים מנסה להכות אותם חזרה בנשקם שלהם ובמגרש המשחקים שלהם
דווקא.
מה זה 'כיאות' ? כל מקרה לגופו. במקרה דנן מדובר בסוג של
התנשאות שהם עצמם אינם מודעים לה . הברכות שהעתירו עלי עקב סירובי למרכולתם עברו
את סף הנימוס המקובל . ויומרתם שלהם ושל שולחיהם לקו טלפון פרטי לאלוהים בכלל
מוגזמת .
אז לא שהם רעים חלילה . הם מאה אחוז . אבל השד , השד ,
יש לו רצון משלו . וחייב להודות לפעמים הוא גם מכניס תבלין לחיי.
"... רק תדבר איתו והוא יענה לך ..." - אמר
אחד האברכים ושניהם כבר פנו לעבר היעד הבא .
"דברתי איתו " – אמרתי בשם השד הקטן .
"דברת איתו ? " - עצרו שניהם באחת . גבותיו של
המשווק התרוממו בתימהון וגבותו של שני ירדו בריכוז.
"כן , דברתי איתו" – ענה השד בהבעת פנים חתומה
.
"דברת איתו, ו.... ? " - שאל המשווק .
"ולא ענה לי ! " – ענה השד .
"דברת איתו ולא ענה לך ? " – שאל המשווק .
"כן , דברתי איתו ארוכות ולא ענה" – המשיך
להתל בו בשד .
"אז לא דברת מספיק. נסה עוד פעם ועוד פעם עד
שיענה" – התערב השני בהגיון המעגלי הידוע של המאמנים.
"דברתי מספיק" – התעקש השד .
"לא דברת מספיק" – החרה והחזיק המשווק אחרי
חברו .
"כן"
"לא"
"כן"
"לא"
"אתם מכירים את הפתגם" – שבר השד את חילופי
הכן ולא ועבר להנחתה – "אתם מכירים את הפתגם . פתח לי פתח כקופו של מחט ואפתח
לך פתח כפתחו של אולם ? "
"כן , ואז .." - הגיב השני בקוצר רוח .
"אני , בדיבורי פתחתי פתח כקופו של מחט ואלוהים לא
עמד בציפיות ולא פתח שום..." – השד הנחית את הכדור לעברו .
"ואתה , יודע כמה זה קופו של מחט ? " – התיז
המשווק בנסיון להציל את הכדור ולהעבירו למגרשי שלי .
"בוודאי"' - ענה השד תוך שבוחן את צבע היין
בכוסית שבידו –" בוודאי , קופו של מחט מייצגת יחידה קטנה לעין שיעור . במקרה
דנן חצי שנייה זה יותר מקופו של מחט" .
בעווית של "מקרה אבוד" נפרדו השנים ללא מילים
. והשד הרים כוסית יין לחיים.
הערה –
הכותב , כלומר אני , לא מאמין בקיומו של אלוהים אך מכבד
את זכותם של האחרים להאמין בהסתיגות אחת שאמונה לא תיהיה קרדום לחפור בה.