המלצה על ספר – מגע הקסם של הבל גאגין – אמנון דנקנר – 328 עמ'

".....או את הטענות של מיקו אוחנה על השופט משה שמחה שהעליב אותו לפני אולם מלא של בימ"ש השלום במגרש הרוסים, כשאמר לו, אדון אוחנה, אתה בושה למקצוע שלך. פורץ מקצועי לא משאיר כל כך הרבה טביעות אצבעות. בפעם הבאה תקנה זוג כפפות. אתה יכול לרשום את זה כהוצאה."

בחרתי להביא דווקא את הקטע הזה מספרו המצוין והמשעשע של דנקנר כנראה בגלל שגם אני זכיתי להופיע בפני כבוד השופט שמחה, אם כי זה היה בשנות השמונים. הוא היה שופט איטי אך נחמד, וכשהייתי צריכה להופיע בפניו, דאגתי תמיד להצטייד בצידה לדרך. גם השופט בן זמרה שמוזכר בספר, והיה ידוע בחידודי הלשון שלו נהג לעיתים לתלות על דלת לשכתו שלט "בית המשפט יצא להפסקת פיפי. כל האשמים מתבקשים להמתין".

הבל גאגין, דמות צבעונית גרומה, של אינטלקטואל בריטי המאמין ברוב תמימותו ולרוע מזלם של סובביו  ביכולתו לפתור בעיות סבוכות וצרות אחרות. אך בכל פעם כשהוא מנסה להסדיר איזו אי הבנה, יוצא שהוא רק מסבך יותר את העניינים.

הספר ידבר בעיקר לירושלמים שבינינו, בפרט לאלה שחיו בעיר בשנות ה-50, 60. אני אמנם הגעתי לעיר רק בשנות ה-80 אבל למרות זאת חלק לא מבוטל מהמקומות והדמויות דיברו גם אלי.

מומלץ בחום.