שירים

מאבן נחצבה

מאבן נחצבה /פאני גלר

 

היא ישבה על ספה בשמלה חשופה,

לא השאירה מקום מוסתר בגופה,

שדיה מלאות כתפוז בשיא עונה,

עיניים יפות שדיברו על תבונה,

 
כל תזוזה שעשתה למראית עין חשפה

טפח מיופייה, אישה מאבן חצובה יפה,

בוהה בה,לא מבין מה טמון בנפשה ,

לא יכול להוריד מבטו מאישה.

 
הרגישה מבט, שאליה נצמד,

שלחה חיוך, על מנת להרגיש נחמד,

כעבור זמן קצר הם היו יחדיו,

הוא ליטף בתשוקה ברכות ידיו,

 
נישק את שפתיה בעומק נשמתו,

לשונה עינג בעוצמת תשוקתו,

חש את ידה מלטפת את איברו,

בדקות אחדות היא כבשה יצרו.

 
קשה וחם מתשוקה, לחוש משיכה,

תוך שנייה הרגיש כמה לח בתוכה.    

צליל חושני בקע מגרונה עם תאווה,

דו שיח היה כה ברור עם אהבה,

 
בלי להכיר עצמם נתנו שיחה לגופם,

לשחרר תשוקה, שכבשה מחשבתם.

בסערה נסחפה אישה מלאת תשוקה,

ובמשחק אהבה לבם נכבש תוך דקה

 
מנגיעות בגופו עם ידה, עדינה ורכה,

כמה רוך וחושניות חבויים  בתוך תוכה,

חשה אורגזמה אדירה יותר לא כלואה,

באותה דקה בן זוגה חש שחרור והנאה.

 
הוא שכב לצדה ,הביט היא לא נבוכה,

פעם ראשונה נתן לגוף לנהל שיחה,

בלי לדעת מי זאת האישה, טעם תאווה,

זה השאיר להם טעם לעוד אהבה.

® (כל הזכויות שמורות לפאני רוטנברג)

תגובות