סיפורים

האלמנה השחורה ב'


האלמנה השחורה ב'

כל הלילה נדדה שנתה של שרה'לה, בין נחירות המונוטוניות של בעלה מנחם, לבין הפנינים של האלמנה השחורה.
השק טומן בחובו הסתכלות מעמיקה, ובבוקר שלחה שרה'לה עוד מבט מלא חמלה וצער על הברייה האלמנה והשחורה, בפינת התקרה.
שרה'לה, שמימיה לא נתקלה בברייה כזו, לא ידעה כיצד לנהוג בה, וגמרה אומר לשתף גם את רב-הכפר בנושא...על אף אזהרותיו של מנחם המלומד.
עוד באותו היום, רב-הכפר זימן את שרה'לה, צנועה הייתה בהליכותיה ואינה מרבה בדיבור-"מאי השאילתא? " כמו האיץ בה.
"כבודו" פתחה שרה'לה דבריה בהתרגשות, כאחת העומדת בפני בלש ידוע לתהילה, גמגמה-"את חדרי פקדה אלמנה ו..ואין לה לאן ללכת..אך שק קטן נושאת עמה, וזהו כל רכושה.." החזירה מבט אל נעליה, האבק כיסה אותן, ארוכה הדרך אל בית הרב.
הרב חכך באצבעו השמנה את פדחתו, שמתחת למגבעת הלבד, הסופגת כל לחות שביצבצה, ואת עיניו גילגל -"שק קטן?!"
"וכדורים קטנטנים ובוהקים בתוך השק שלא מש ממנה" הוסיפה עוד שרה'לה.
"הביאי אותה אליי!"-פסק בהתעניינות הרב. ומשהלכה שרה'לה לדרכה, הוציא מכיסו מטפחת וניגב את פניו, לא הבין את פשר זיעתו ביום קריר שכזה, והמשיך להרהר באלמנה...הוא יסדר לה שידוך נאה, ובתמורה יקבל ממנה שכר נאה, פנינים, ובפנינים יקנה בית גדול יותר, נעליים יפות, את החליפה יחליף בחליפה חדשה, ואולי, גם תהיה לו עוד מגבעת, אם יישארו מעות..

שרה'לה שכחה לציין בפני רב-הכפר שזו האלמנה השחורה, עכבישה..
ומה ששרה'לה לא ידעה שזו עכבישה מסוכנת והארסית בעכבישים.
ומשהגידה שרה'לה לבעלה על שיחתה עם רב-הכפר, התפלל ונאנח, התפלל ונאנח איך...
איך יקח את האלמנה השחורה לבית הרב...

כל הזכויות שמורות

ההמשך יבוא...

תגובות