כחידה

אל תהא לי כחידה שלא אוכל לפצח

עוטף בי אותיות ומהר שוכח

יום ביומו אני מולך

מנסים ללמוד להתחלק באותה השמיכה

לוטף בי מילים מנגב דמעותיי

חיוך כבוי הואר בעיניי

הזמן איבד משמעות

אולי שנינו עשינו טעות

כגל חצוף בים הטעויות

נוגע לא נוגע משאיר בי תהיות

שנינו עומדים מנסים להדוף

את העצב שלמד להסתיר לנו את הנוף

עדיין חידה בי שלא אוכל לפצח

אתה יורה בי ומהר מהר בורח