מירקתי מראת חיי

מירקתי מראת חיי

ניבטו פניי אך לא מחשבותיי

קולך חודר דרך רעש החיים

מתגעגעת אליך בנצח של דרכים

כל כך התרחקתי מעצמי שקשה לי לחזור

לקחתי מספר ועמדתי בתור

האמת היא שם לא כאן

כאן ליבי רק לן

שוזרת לך פרחים במילותיי

רוצה להעסיק עצמי להעסיק ידיי

שוב מסתכלת במראה

הכאב המלגלג מביט בחזרה

המחשבות נוטות ממני להסתתר

יש להם את הזמן למה למהר

זו רק אני המשתנה כל יום

מחזיקה בטיפה האחרונה של התום