שירים

השיכון הגורלי

באותו הלילה, היה קר, רטיבות צחה באוויר נקי,
השתהות רגעית, בחדר חשוך, סיגוף, תשובה,
אשליה.
אני חייב לציית בעיוורון מוחלט לפורענות העקומה.

אתה צועד במעבר הקסום, אני רואה זאת מבעד לסורגי הפלדה,
ואני כאן, פיהוק אחר פיהוק, צווחה מקפיאת דמים.
זה היה השיכון הגורלי, בגללו הותשתי,
אף לא העליתי על דעתי, שאסחף אל תוך הסדקים.

 
 
© #¥סנייפר¥# – כל הזכויות שמורות

תגובות