אִשָּׁה עֲשִׁירָה

בְּכָל דּוֹר הָמוֹן עַם נוֹדֵד

בְּמַקֵּל וְרֶגֶל. בְּדוֹר זֶה

הָרֶגֶל נעולה גַּלְגַּלִים מאדי קְּטֹרֶת מְּזֹהֶמֶת,

ואזובית כְּבָר אֵינֶנָּהּ מְצוּיָה.

דְּרָכֶיהָ נאטמו בַּזֶּפֶת

ונאמדות בְּאַגְרָה. מַזָּל,

יֶשְׁנָם מְקוֹמוֹת, יֶשְׁנָן מַחְשָׁבוֹת, שָׁם

בִּלְתִּי מִשְׁתַּלֵּם לִסְלֹל שְׁבִילִים,

כְּאֵלּוּ מְקוֹמוֹת מְסֻכָּנִים, שָׁם

אֶפְשָׁר לְהַלֵּךְ

לְלֹא תְּמוּרָה.

בְּיַעַר סבוּךְ חַיִּים

יְכוֹלָה לִצְעֹד רַק אִשָּׁה עֲשִׁירָה.

לְהִתָּפֵס בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ חָפְשִׁי 

שאֵינוֹ רוֹדֵף אוֹתָהּ הַחוצָה מִבֵּיתוֹ,

לֹא שׁבשבילו הִיא אוֹרַחַת קְרוּיָה,

אֶלָּא סְתָם בִּלְתִּי מובחנת. אַחַת מְתֻרְבֶּתֶת,

מְקֻשֶּׁטֶת. מְיֻחֶדֶת כְּמוֹ הַחַיּוֹת כֻּלָּן בְּצֶבַע

מְטַשְׁטֵשׁ. לֹא דּוֹמָה לֹא שׁוֹנָה הִיא מִתְיַשֶּׁבֶת

עַל אֶבֶן אֲדִישָׁה לַקֵּץ בּוֹ תִּתְפַּזֵּר, וְנִשְׁעֶנֶת אֵלֶיהָ בְּאַחֲוָה

"לְאָן שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי שְׁלֵמָה אַגִּיעַ מְפוֹרֶרֶת,

למרחבי האֵינְסוֹף שֶׁל גְּבֶרֶת טֶבַע.

מָּוֶת אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין עָשִׁיר לְעָנִי.

בַּסּוֹף יַגִּיע הכֹּחַ

שֶׁיְּכַסֶּה גם אותי ומחשבתי

תגוז

ואיוולת תגוז

וְכָעַס יגוז.

מָה אוֹתִיר למוֹרֶשֶׁת?

חוסר טָעַם של פַּחַד מכליון?

וְרַק כָּאן יֵשׁ 

טָעַם

כָּזֶה

צָלוּל

כְּאִלּוּ חָסַר טָעַם,

נִשְׁאַף פְּנִימָה אֵל הָרֵאוֹת

בכפיות טוֹבָה חינמית."