חזרה ליצירות
סיפורים

אנשים מוזרים

גנסיס | (31/08/2011 17:19) | 76 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אנשים מוזרים
זוהי הפעם הראשונה שאני יוצאת לטיול מאורגן בלעדיו.כשהוא עוד היה בספרה שלנו,היה נושא את המיזוודות כנשוא צעצועי ילדים.היינו מחכים לבדיקת הדרכונים,אני חסרת סבלנות והוא כזה גבוה,מתנשא בראש מעלי בשער השיבה המלא שלו המעוטר בנקודות שחורות זכר לעבר השחור שלו,וכשאני מיטלטלת מרגל לרגל היה לוחש לאוזני"יפה שלי"מחייך וזה היה מרגיע אותי.כעת,כאן,בפטרהוף בגנים הניפלאים שמזכירים את גני ורסיי בצרפת,אני נידהמת מהעצים,פיסלי הזהב,שפע המים במיזרקות הרבות המפוזרות כאן,בגנים של הצאר פטר הגדול ורק כוכי,הבחורה המוזרה ביותר שהיכרתי בטיול ,,שאינה עוזבת אותי.היא אינה יודעת עלי דבר ממה שעבר עלי בשנה האחרונה.היא מספרת לי הכל,אפילו את השטות הזו שביכולתה לראות רוחות של מתים.איני מגיבה על זה.לכל אחד מאתנו יש השריטה שלו.לא צריך ללעוג.לרגע היא עוזבת אותי לטובת הרווק יחיד שנימצא בטיול הזה.אני ממשיכה בסיור והנה ניפתח לפני הים הבלטי.
אני רוכנת אליו מעל המעקה הבהיר ,ופיתאום איני יודעת מניין,התפרץ לו בכי כואב של פצע גדול שניפער בי.עכשיו הוא היה צריך להיות אתי,לראות את כל זה והוא  איננו ולעולם לא יהיה."יפה שלי"באה לחישה רכה מהגלים.אומרים שיש לי דימיון מפותח.הירכבתי את מישקפי השמש ואת החיוך הכי מאושר שלי והירגעתי עצמי.כוכי חזרה מהרווק המבוקש של הקבוצה חיבקה את מותני ושאלה"לאן הלך האיש הגבוה הזה שעמד על ידך"?
-אף אחד לא עמד על ידי. הייתי לבד.
-מה את עובדת עלי.את חושבת שלא ראיתי?איש אמנם מבוגר קצת לגילך,ראש לבן מלא שער,חיבק את מתנייך,התכופף אל האוזן שלך ולחש לך משהו.ראיתי בעיניים שלי.את יכולה לספר לי"
היבטתי בה בתמיהה. כשראשי סחרחר עלי.אמרתי לכם בטיול המאורגן הזה לרוסיה היו אנשים  הכי מוזרים. בעולם.
 
 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות