לקט ממורמר ...

בושתי

בהסתבכותי

רואה לי בעיניים

כאב שלא נס לחו

אז יש לי בית

הרירית אני בתוכו

כה דלה בעשייתי

קר דולפים המים

רדומה על כסא הכבוד

כוססת ציפורני העבר

מנסה לעמוד ליישר שמלתי

לעמוד איתנה

ואני מתרופפת גופי חדל 

צועדת למרגלות הצלע

היישר לתוך עץ התות האדום

מלקטת שברי קוצים

שנשארו מדורדרים במדרון

חובשת פצעים מלוכלכים מבוץ

הלכתי כי לא באו לקחת אותי

עטופה בצעיף כחלחל

מצועפות עיניי

רואה כחול זוהר

בתוך ים של גלים

נקראת אני בדרכי

והדרך לאן הלכה

ושם לא הייתה תשובה

חוסנת אנוכי

והגלים גבוהים

מנסה להתרומם

ואי שם אומרים לי 

הישארי קטנה

ולי אין כוח לקפוץ גבוה

בתוך השפל הזה

ניסיתי להיות חזקה

החכמה נטפה לה החוצה

דאגה להיות חצופה

חיפשתי

אוצרות של כניעה אנושית

ולא מצאתי

עפר ניתח על פני

ועיני חוללו

במראות גסים

פניתי הצידה

רועדת מקור החום

שואלת מי שם

ולי הייתה התשובה

כי עכשיו

אני מתה