יצירות אחרונות
רבי זוכמן ואליהו הנביא (0 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -10/06/2026 23:59
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי🌹🌹🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -10/06/2026 07:11
שְׂפַת הַמֶּרְחַקִּים (10 תגובות)
אביה /שירים -10/06/2026 07:04
בכיף מקשיבים (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -10/06/2026 06:50
נעלי השכחה שלי-אסנת אלון גוילי (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -10/06/2026 03:27
קופסת הפתעות (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -09/06/2026 21:29
לפעמים אני קורא שירים (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -09/06/2026 20:04
פוסטים
מצב לרוח [קטע]מצב לרוח / שירה [9.7.06] י"ג תמוז תשס"ו
"בוא נלך", אני אומרת לעצמי.
"את לא רוצה להישאר קרובה?", הוא שואל. "אני רוצה. להישאר קרובה אליי." "ומה איתו?" "הוא הלך ממני כבר מזמן..." "אז למה כואב לך?" "לא כואב לי." עכשיו הוא שותק. גם אני. אנחנו לא אוהבים לדבר תוך כדי הליכה... "שמעת את זה?" ,הוא שואל פתאום. "את מה?" אני שואלת בתמיהה. "את הדלת שנסגרה..." "ומי בא?" אני שואלת. "המועקה, היא נכנסה..." "אין לי מצב רוח לאורחים. תאמר לה שתבוא ביום אחר.." "אימרי לה בעצמך." הוא יודע שאיני יכולה לומר לה בעצמי..הוא יודע שהיא לא תלך. " אה...סליחה? מועקה?" [אני רק מנסה..] היא מסובבת אליי את ראשה. כמה יפה היא. כמה נוגה... "אממ...אני שמחה שבאת." אני מחייכת חיוך מעושה. המילים הלא-נכונות יוצאות ממני [ואולי נכנסות...]. המועקה שולחת אליי מבט שחור עמוק, ומסובבת ראשה חזרה. אני מתיישבת לידה. מפנה את גבי אל הדלת. אין לי מצב רוח לאורחים. אין לי מצב רוח לצאת. "אפשר לפתוח חלון?" עצמי שואל אותי, מאחר והמועקה הביאה עימה מחנק איום. "לא." אני עונה שוב, כמו לא אני מדברת,"אין לי מצב לרוח..."
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |