שירים

שיר מספר שתיים בטרילוגיית שירי מחאה (עלק)

 
לבלוע את הכול חשבתי, זה קל, זה מפגר,
יש לו מירקם אוורירי והוא יכפר,
הסירופ החדש מקהה חושים,

מכהה גוונים קשים לצפייה

ונתון באריזה יפהפייה,

ה"חונטה" שמעלנו מושחתת

וכל חלקה טובה נהרסת 

אך המשקה מתקתק בטעם
וברקע מנגנת חצוצרה,

נעימה מתוקה של פעם.

אימא איננה אשמה

על ששלחה לי כף גדולה

והשאירה את פי פעור לרווחה,  

כבר מזמן סלחתי לה

על אף שהיא הפקירה אותי
מאחורי דלתיים נעולות,

הבנתי שאמיתותיה מוצפנות

מחשש למסקנות ועדת החקירה,

אבל, חשבתי לעצמי, מה הבעיה?

יש סירופ חדש, באריזה יפהפייה,

שמקהה חושים

ומכהה גוונים קשים לצפייה.

תגובות