שירים

רחובות מעולפים

 
הבל נשימתו של הרחוב נושף בעורפי,
העיר החלה להתנער, להפרד מקוריי שנתה,
חיציי שמש מהבילות, בוערות בכל קרן,
הטמפרטורות נוסקות,
אגליי זיעה כובשים כל חלקה בגופי.
רחובות מעולפים תחת אש יוקדת
מחפשת מפלט בקו החוף.
נחיליי אדם כובשים כל פיסת חול,
תכלת הים מזמנת לצלול בינותיה.
קרירות כמוסה מזדחלת לאורך חוט שידרתי,
מצננת להט גופי כחוטי קסם סמויים.
אגליי מים נחים על עורי כחרוזיי בדולח,
עוצמת עיניי מתמכרת למחרוזת הטבע.
 

תגובות