דירה להשכרה

דירה להשכרה / מוטי לקסמן

5...3..8...7...6...0....4

"שוב תפוס"

השפופרת הונחה בטריקה על מכשיר הטלפון. אצבעותיו נקשו במתח על השולחן.

5...3...8... "אוף, כבר תפוס? יאללה, איזה טלפונים יש לנו!"

אורי קם והסתובב הלוך ושוב במשרד. העומס בעבודה רב, והנה הוא גם צריך לחפש דירה.

פתאום: "נו, אתה מבין אין לי הרבה כסף, והמחירים היום גבוהים. אז סלח נא לי, אם אינך יכול לשלם, אז הואל נא לפנות את הדירה תוך חודש..."

"מדבר בעברית צחה, מה? המניאק הזה!" הרהר אורי בזעם, וניסה שוב לטלפן.

"הלו?"

"הלו???"

"או, סוף- סוף! וודאי כבר השכרתם את הדירה."

"סליחה?" נשמע קול מופתע של אישה.

"אני שואל אם כבר השכרתם את הדירה..."

"סלח לי, אני לא מבינה על מה אתה מדבר."

"רגע, את לא רוצה להשכיר דירה?"

"להשכיר דירה?"

"כן, יש מודעה בעיתון."

"אה, אני מבינה. לא. כנראה חייגת בטעות."

שקט.

"רגע... אולי, בעצם זה רעיון..." הפר קולה את הדממה.

"אז את משכירה, כן או לא?"

"אתה יודע מה? כן. אז מה?"

"אז אפשר לבוא לראות?"

"מה לראות?"

"את הדירה!"

"אה, כן. אתה יכול לבוא..."

"איפה הדירה?"

"רחוב ויצמן 5,קומה 3."

"זה בכפר סבא, כן?"

"וודאי."

"מה השם?"

"עליזה, עליזה לוין."

"אגיע בעוד כחצי שעה."

"כן."

הבנין נראה יפה. אמנם זה רחוב ראשי וסואן, אבל סביבת הבניין נאה.

המעלית נקייה. רק שתי דירות בקומה.

בחדר המדרגות די שקט.

"רק רגע."

הדלת נפתחה. מפגש עיניים, הבזק אור חזק של ברק.

הם ניצבו מאובנים.

"טוב... תיכנס" היא אזרה עוז.

הוא צעד מהוסס, פנימה. הדלת נסגרה מאחוריו.

"איך לכל הרוחות הוא ידע את מספר הטלפון שלי? הרי לא החלפנו מספרי טלפון" היא חשבה מבלי להסיר את עיניה מעיניו.

הם עמדו והביטו זה בעיני זו בתמיהה שלא יכלה להסתיר כמיהה זורמת.

הם היו קרובים. קרובים מאוד.

קצב נשימתם הפך לאחד.

ללא אומר הוא הושיט יד שואלת רכה אל שערה השחור הגולש.

היא לא הסיטה את ראשה.

ידו החלה ללטף בעדינות את השער הרך, חזור והעבר.

ידיה הקיפו את מותניו, היא הצמידה את גופו לגופה.

ראשה מצא את מקומו על כתפו, לחי נצמד אל לחי.

"מאיפה, לכל הרוחות והשדים, הוא מצא את מספר הטלפון שלי?" חלפה שוב תמיהה בראשה.

"אני לא מאמין, כנראה מישהו דואג שחלומות יתגשמו" הרהר אורי.

ראשו נע מעט לאחור, שפתיו נגעו לא נגעו בשפתיה.

שפתיהם נפגשו.

זרמים נעורו בהם,  הלכו וסערו כמעין פועם.

<><><><><> 

אז מה אם זה התחיל בהיפר,

היו קונים רבים, שקנו, קנו וקנו?

ולא היה ירח, לא הושמעה רומנסה ולא היתה פינה...

רק מבט חודר ושואל משני זוגות עיניים כמהות.