תלמידי היקרים,
להיות מחנכת של כתת י"ב 7 זהו אתגר לא קטן,בפרט שיש ביניכם אנשי קולנוע ואומנות, פסיכולוגים,סוציולוגים,גיאוגרפים ומומחים לשפה ערבית-כתה מיוחדת ומגוונת במיוחד. הבטיחו לי כתה שקטה וחמודה,חמודים?אכן הנכם ,אבל שקטים ממש לא..תוססים ושובבים ומלאי חיים ברמות על,וזו אולי הסיבה שמצאתי בכם את המיוחד ,את השונה ואהבתי אתכם כל כך... כן יקירי, אתגרתם אותי במשך 3 שנים ,ואני בטוחה שבתולדות "רביבים "עוד רבות ידובר בכתה מיוחדת ומפוארת כשלכם. כתה שהתמזגו בה שלל כשרונות,חוכמת חיים, חוש הומור במנות גדושות, עליזות,שאפתנות,תרבות, אמונה ביכולתכם, טוב לב,והליכה עימי לאורך כל הדרך.
ואכן לא תמיד הייתה קלה דרכינו,לעיתים כעסתי על הסוררים,"חפרתי" שוב ושוב לאלה שסרבו להתאמץ ואף להורים..,נזפתי,שוחחתי והכל כדי שתגיעו לסוף המרתון. אבל יקיריי,זה היה שווה כל דקה של מאמץ כי , היום כשאני מביטה בכם,הנני רווה המון נחת. -גדלתם וצמחתם מול עיני כפרחים,למדתם כיצד ללמוד,וכיצד להתגבר על אבני נגף ומכשולים,למדתם שאם רוצים-ניתן להשיג הכל, ראיתיכם מתבגרים,משתנים, יפים ומקסימים ואני זכיתי להוביל אתכם לקו הסיום.
ניסיתי להעשירכם בתחומים שונים חוץ מלימוד סיפורים,שירים,רומאן ומחזות ,ולפתוח בפניכם צוהר ע"י סיפורי הרבים ,לעולמות מגוונים. בשעורי חינוך דנו בנושאים שונים,אהבתי את להט הויכוח שלכם,ואת האמירות הנחרצות והדעות המגוונות, ומתוך כל היופי הזה של גיל הנעורים החי והתוסס-צמחתי ועימכם ולמדתי רבות מכם.ועל כך ברצוני היום לכם להודות- על כך שזכיתי להכיר אנשים כה מיוחדים,חמים,נדיבים,מלאי שמחת חיים ומחוייכים,יודעים להושיט יד לחבר,זכיתי מכם להמון חום ואהבה,לאמון,לקשר מיוחד,לנתינה לפרגון על ההופעה ולהערכה על העבודה ,והיום זהו הזמן להודות לכולכם ולהודות בכך שעמדתם באתגרים של עצמכם,ובכל משימה .
והנה, כשעוד מעט יורד המסך, וכל אחד מכם יהיה שחקן יחיד בבימת חייו,בצאתו לצבא ולחיים האמיתיים זהו הרגע להיפרד ולאחל לכם- מי ייתן ותמשיכו כך להמריא אל על, למצות את מקסימום הכשרונות והיכולות החבויים בכם,שתמיד תצעדו עם האמת שלכם, אל תוותרו לעצמכם, שתדעו הלאה לתת מליבכם, מרוח האדם שבכם, לקחת אחריות,להעשיר עצמכם,שתלכו לאור כל הערכים שניסיתי להטמיע בכם-לאהוב את הארץ,ללכת בדרך הישר ,לעבוד מכל הנשמה.מי ותדעו לגלות סובלנות לחריג,להדבר בדו -שיח תרבותי והוגן,שתדעו לתת ולקבל,להוקיר תודה לסובב אתכם, שתלמדו עצמיכם להנות מהדברים הקטנים שבחיים, שתשארו כאלה ישרים ותצמחו להיות אזרחים תורמים ונהדרים, והעיקר שתהיו לי תמיד בריאים ומאושרים,ואם משהו ממני השארתי בכם-הרי זהו שכרי בכל עמלי.
ובצאתכם לדרך עם תרמיל עמוס בכזו צידה נפלאה, אין לי ספק שתתגברו על כל קושי ומכשול,ואם תרצו -השמיים הם הגבול! עופו גוזליי והמריאו עוף ותצלח דרככם,שמרו על עצמכם ושמרו על קשר,ואני לעולם לא אשכח אתכם !
אוהבת אתכם ,מאחלת לכם ים הצלחה בהמשך, וכבר מתגעגעת,
שלכם תמיד, נירית
