יצירות אחרונות
בְּשׂוֹרַת יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא/ מאת: אהובה קליין (c) (0 תגובות)
אהובה קליין /שירים -29/03/2024 16:48
פניו חרוטות בליבי - לאהרון אלמוג באהבה (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -29/03/2024 07:15
בְּלֵב הַנֶּפֶשׁ (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/03/2024 03:09
התחלות וסופים (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -28/03/2024 21:34
שיר השבוע - כבר אביב (4 תגובות)
*לנה* /שירים -28/03/2024 21:33
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (11 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
שירים
מול חלונךמול חלונך
היה מהלך סחור סחור, שיכור כלוט, עם כלי נגינה כלשהו, רעוע, בעל מיתר אחד קרוע, ניסה עד כלות לתפוס, לאחוז, בקושי לנגוס, מלחמניית החיים. מול גנך, היה דרכיו משרך, מסריח, בלבוש מהוה, עם שרוך אחד קרוע, בעוד ניסיון אחד, עקר, לתפוס, לאחוז, ללעוס, חטיף דל סוכר ממנעמי החיים. לימים בא אל מפתן ביתך מתנודד, כמעט אלים, "לדרוש בשלומך" אז גילה בתדהמה כי "סרנאדה אישית" משמיע לך "צד שלישי". אז הרפה באחת את האחיזה בִמְעָט שלָפַת מההיצע של החיים. מפעם לפעם הוא עדיין מופיע בחלומך, לעיתים נושא דברי טעם אך כבר לא מהלך, לא דורש בשלומך, שכוב על דרגש קבוע, קולט נוזלים, בביתן רעוע
במחלקה הסגורה
של בית החולים. כשהוא עדיין מהלך בתוך נבכי חלומך, הוא אינו חוצה את מפתן ביתך ובכרוניקה של קץ ידוע אינו שורט אפילו את ליבתך. עם מיתר אחד של לב קרוע הוא כבר לא יגיע, רק יזיע מההשפעה של תרופת ההרגעה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |