ליאור

איככה לא יצאת מחלציי

אך חצית באהבה מפתן חיי

לא הביאה אותך החסידה

ועל כל רגע עמך אני מודה

אתה האור שלו משוועת

בשעה שנפשי גוועת

שנים כל בוקר פוסעת לביתך

יודעת שלא אפסיד קימתך

את השלווה בפניך עת הן ישנות

את ליבך ועינייך הנותנות

נשיקות הנך מקבל ממני ביום כאין ספור

ויודעת שליבך אותן פנימה ישמור

אומנם גדלת בשנה

יפה הנך ומלא בנתינה

לא אותו ליאור, לעתים כבר מתחצף

אך בכעסי תוך שניות בחיבוק הנך אותי עוטף

וכשילדים בסביבה הנך את ידי הודף

כבר הנך גדול מתבייש איך בי הנך מתעטף

אך עת אנו לבד

לא עוזבני בדד

שעות מסתכלת על פניך

נוצרת, עיניים וגודל ריסיך

ומה אאחל לך ילד חיי

שיהיו ימייך יפים מימיי

שיחייך אליך האל במרומים

ישמור אותך מימים שוממים

שתגדל, תצחק ותמיד תאהב

שהמזל ירדוף אותך תמיד ועכשיו

אוהבת אותך עד כלות