במורד הכפר

יוֹתֵר מִכָּל חִבְּבָה הָרוּחַ אֶת כְּפִיסֵי הָעֵץ הַקְּבוּעִים בִּתְרִיסֵי הַבָּתִּים שֶׁבְּמוֹרַד הַכְּפָר.

הָיְתָה מְטַלְטֶלֶת אוֹתָם עַד שֶׁחָרְקוּ בְּזַעַם,
וְטוֹרֶקֶת - בִּמְהוּמָה גְּדוֹלָה.

וְאֶת הַפָּעוֹטוֹת שֶׁבַּבָּתִּים הַבְּרִיחָה
תַּחַת הַרְרֵי שְׂמִיכוֹת לְהֵחָבֵא,
בֵּין קִפְלֵי גּוּף אִמּוֹתֵיהֶן עָבוֹת הַבָּשָׂר,
מֵאֲחוֹרַי שְׂדֵי קְטִיפָה וּפְטָמוֹת עֲנָק.

אָז הָיְתָה שׁוֹרֶקֶת בַּעֲלִיצוּת,
וְנֶעֱלֶמֶת כְּשֵׁם שֶׁהוֹפִיעָה.

פִּתְאוֹם.