חגורת צניעות

לאחר חמש שנות נישואין, התחלתי לחפש נשים. פלירטים שקטים, חשאיים. לא נקטתי את דרכי הפומביות שנקטו חבריי, הם בשיטתם אני בשיטתי, אמת, שלהיות עם אשה נאה ולא להתגאות בה לעיני הבריות, זה מתסכל,דומה המצב לאשה שיש לה טבעת יהלום אך היא מסתירה אותה תמיד בכספת.בנישואין קיים כלל של התעייפות החומר, התעייפות מבן הזוג, חיפשתי חידוש מרענן ומגרה אצל נשים אחרות. גם הנורמה של הבגידה השפיעה, לשמוע מחבריי הקרובים, כולם נשואים טוב, סיפורי זימה ולא לעשות כלום?באמת שלא יכולתי!הצטרפתי בחשאי למיסדר הבוגדים.

את רותי ובעלה הכרתי במסיבה אצל זוג חברים. רותי יפהפיה אמיתית, שחורה, גבוהה, חטובה, סקסית. נשואה באושר ובעושר, בדחילו וברחימו ניסיתי לתת לה סימן, אות, הכל במרומז,לא האמנתי כי תיעתר לחיזוריי.ההפתעה היתה שלמה, היא הסכימה!הסבירה לי שצריך דירה למפגשים ממש היתה בקיאה. התחלנו להיפגש במסתרים בשעות אחר הצהריים בדירת אהבים של  נשוי , נואף בעל מוניטין, נהגתי לתאם עמו מתי הדירה תהיה פנויה לי ולרותי.

שישה חודשים נמשך ההסדר, היה נפלא, פנטסטי, מתוק, מושך, מים גנובים ימתקו. לפני חודש ביום שלישי בו נאמר פעמיים כי טוב נפגשתי כרגיל עם רותי בדירת האהבים, שתינו וודקה, אכלנו המבורגר, נכנסנו למיטה, ריטואל של בגידה, חשאי, מחתרתי,קבוע, עם סממנים של פולחן ארוטי חשאי. בשעה שתינינו אהבים- דפיקות בדלת. דפיקות חזקות, צעקות, "לפתוח! לפתוח!"

התלבשנו במהירות, בחשיכה, רועדים כעלה נידף, פוחדים, נרפים, מה קרה?

"עוד רגע", צעקתי לעבר הדלת "עוד רגע".הסתרתי את רותי בחדר האמבטיה ופתחתי את הדלת, בגדיי עלי לא מסודרים. שכן עמד על המפתן, פנסיונר, זקן, טרחן, קשיש משועמם התוחב אפו לעיסקהם של אחרים, בוחש בקדירת הזולת.  "אדון! האוטו שלך חונה במקום של שכן אחר! אתה מפריע בחניה", העיר לי בעברית רצוצה במבטא רוסי, שיני זהב בפה,חיוך ערמומי, ודאי נהנה להקיש על הדלת, בחוזקה, בערמומיות להפחיד אותנו, הטרחן הזקן ודאי הציץ, "הריח" משהו, הבין מה קורה בדירה הזו.... "סליחה אדוני אצא מיד ואוציא את המכונית",דיברתי בנימוס רב כדי לפייס את הזקן. אמרתי לרותי שלום, נפרדתי בנשיקה חפוזה, "תצאי אחרי עשר דקות" הנחתי אותה, אמצעי זהירות קבועים. נסעתי הביתה עייף , מאוכזב, מתוסכל,זקוק למקלחת טובה שתרענן אותי תסלק את העצבים... נכנסתי לחדר השינה, אשתי שכבה במיטה, קראה עיתון,התפשטתי לאיטי מדבר עם אשתי על זוטות, פכים קטנים, לאט הורדתי את מכנסיי, לפתע זעקה אשתי:"מה אתה לובש?!" הבטתי על פלג גופי התחתון, לבשתי תחתוני חוטיני שחורים של אשה, זעירים, נאים, בחופזה בחושך לבשתי בטעות את תחתוניה של רותי. התחלתי לגמגם, להזיע, לנסות להסביר לאשתי,  אבל מה כבר אפשר להסביר במקרה כזה?איזה בלוף יתקבל? באיזה סיפור אפשר להאכיל אותה? היו בכיות, התעלפויות, צעקות, קללות, בקושי רב מנעתי גירושין, התקפלתי לחלוטין. עכשיו אין רותי, אין בגידות במחתרת, אין פלירט חשאי.  במקום תחתוני חוטיני שחורים אני לובש חגורת צניעות...