במיטה שלנו

במיטה שלנו

לא נשאר שום זיכרון

רק אבק על השידה, ובדלי סיגריה במאפרה

אני הבטתי מהחלון החוצה

ראיתי את השכנים

מעמיסים את הקופסאות

כל אחד נוסע לחפש את המזל שלו

כל אחד מאמין שהוא קרוב

אמרת לי, שכולנו יכולים להשתנות

ואני תהיתי אם חשבת על עצמך

או שרצית לרמוז לי משהו

שסירבתי להבין

מתיישב על המיטה

מביט על הקירות

עוד מעט תיכנס לכאן משפחה חדשה

אישה ובעלה, שני ילדים

הם יתחילו כאן חיים חדשים

הם לא יחשבו על הפינות

הם לא ידעו על הלילות הארוכים

הם לעולם לא יתהו, לאן לוקחות מכאן הדרכים

אנחנו זרקנו הכל אחרי שחשבנו שאנחנו מבינים

יותר טוב מכולם

בזמן שאחרים הפילו ובנו את עצמם

אנחנו היינו בטוחים

שמה שיש לנו ביד זה מספיק

את יודעת, לכולם יש שדות מוקשים

כל אחד בונה סביבם גדרות

אני שוכב על המיטה ומביט על התקרה

נזכר בכל הפעמים, שהיינו מביטים עליה ותוהים

אם פעם היא תקרע ותאפשר לנו לעוף

נהג המונית שלקח אותך, לא הביט לעברי

נכנסת למושב האחורי והוא נסע

אם אפגוש אותו פעם ברחוב

הוא לא יבין, למה אני מסתכל עליו

אני העדפתי לעזוב ברגל

השכונה נראתה בדיוק אותו דבר,

רק החלונות של הבתים היו סגורים

אמרת לי פעם, תחשוב מה יהיה אחריי

שום דבר כאן הוא לא לנצח

לעיתים נדמה לי,

שאמרת לי יותר מדי דברים שסירבתי להבין

כל אחד נוסע, לחפש משהו

כשנחזור, אני עדיין תוהה, אם אמצא אותך

כשנחזור נגלה, שמישהו אחר שוכב במיטה שלנו