אִם לִנְדֹּד נֶחְרָץ גּוֹרָלִי

אִם לִנְדֹּד נֶחְרָץ גּוֹרָלִי,

אֶצְרֹר זִכְרוֹנוֹתַי בְּמִטְפַּחַת:

אֶת רֵיחַ גּוּפֵךְ, אֶת מֶתֶק שְׂפָתַיִךְ,

אֶת מַגָּע עוֹרֵךְ בְּעוֹרִי בְּלֵיל קַיִץ,

וּתְמוּנָתֵךְ בְּכִיס חֻלְצָתִי.

וְאָשׁוּב מִשְּׂדוֹת זָרִים,

וְאַתְּ יָפָה וְסוֹלַחַת,

וַאֲנִי כּוֹשֵׁל, שׁוֹתֵת דָּם וּפָגוּעַ,

וּכְפוּף-גַּב, וְאָבָק בִּשְׂעָרִי הַפָּרוּעַ,

וְתָנִיחִי מָזוֹר עַל לִבִּי.

הֵן הֵבַנְתְּ: לֹא מִמֵּךְ הָלַכְתִּי,

כִּי אִם אֶת עַצְמִי לְחַפֵּשׂ,

וְיָדַעְתְּ תָּמִיד: לְאָן שֶׁהָלַכְתִּי,

וְאַף שֶׁרָחוֹק מִמֵּךְ הָיִיתִי,

אַתְּ תָּמִיד הָיִית אִתִּי.