הִנָּהּ רַעְיָתִי אַף שֶׁלֹּא נִשֵּׂאנוּ,

הִנָּהּ רַעְיָתִי אַף שֶׁלֹּא נִשֵּׂאנוּ,

וְכָךְ מִיָּמֶיהָ כְּאֵשֶׁת אִישׁ אַחֵר,

עֵת בָּצַר לָהּ יָדִי מָחֲתָה דִּמְעוֹתֶיהָ

וּמִלּוֹתַי הִתְחַיְּכוּ עַל לֶחְיָהּ הַצָּעִיר.

וּבְלֵילוֹת מְצָרִים שֶׁל קַיִץ לוֹהֵט,

עֵירֻמִּים בֵּין זְרוֹעוֹתַי מָצְאָה נִחוּמִים,

עַד יוֹם בּוֹ הִשְׂכִּילָה לָשֵׂאת כְּנָפַיִם,

וְחַדְרִי הָיָה לְבֵיתָהּ הַחַמִּים.

וְלָמַדְתִּי כֹּל נְקוּדָה וְצַלֶּקֶת

עַל עוֹרָהּ הַצָּחוֹר, הַטָּהוֹר, הֶחָלָק,

וְטָעַמְתִּי בָּעֹנֶג אֶת מֶתֶק שְׂפָתֶיהָ,

פִּטְמוֹתֶיהָ, בִּטְנָהּ, וְיַרְכֵי עַכּוּזָהּ,

וּכְשֶׁאֲנִי בְּתוֹכָהּ, וְאוֹתִי הִיא עוֹטֶפֶת

בְּלֵילוֹת עֶדְנָהּ שֶׁל עֹנֶג בְּשָׂרִים,

הָעוֹלָם כְּאִלּוּ עוֹצֵר מִלֶּכֶת

וְנָמוֹג בֵּינֵינוּ הֶפְרֵשׁ הַשָּׁנִים.

גַּם נִיחוֹחַ גּוּפָה שִׂכְרַנִי כְּלוֹט

עֵת הֶחְפִינָה פָּנַי הַיְּגֵעוֹת בֵּין שָׁדֶיהָ,

וְנָסַקְתִּי, וְרִחַפְתִּי, וְאָבַדְתִּי עַד כְּלוֹת,

אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל אַהֲבָה נַפְשִׁי אֶת נָפְשָׁה.

אֶת חַיַּי אֶתֵּן בַּעֲדָהּ, בַּעֲדֵנוּ,

כִּי נִשְׁמָתִי בֵּין כַּנְפֵי נִשְׁמָתָהּ צְרוּרָה.