כי קר שם בחוץ (לקט)

ראשי מונח על שעון האתמול

מפרה את השקט

שהיה מנת חלקי

מלוטפת בעור עדין נסיכתי

לבנה ונאווה

שמלתי פרומה למרחב אני הגוף הזה

                     אני בקצה האור

                  נעל אדומה הושאלה

                   ואת שמלתי פרמה

             ולמה רצית ללכת

               פשוט לא אמיתי

                 ללכת ולבוא

            בתוך בועת החורף

                שמהלכת בחצר ביתי

           כתבתי למחברת שלא הייתה

מילים כתבה

בתוך שורות

של כפלים

משלשלת את חיי

כואבת בטני

מתרוקנת

תוכן מרורי

     מופת בתוך התופת שבילי גרביים

לקחו את ידי לפרום

את חולצת המשי

שלבשתי

ואני רציתי

להיות מלוטפת שעות אל תמותי בפנים

           אל תדחי את ליבך החוצה

           הישארי בתודעת הכאב שבך

           תחושת השקע

           כשאת זונחת אהבתך

           צמחי מהכלום

           חלמי כי ברור

 התמונות נלקחו מגוגל